יחזקאל נפשי

חמישה  שירים

בדרך

  עֲלֵי הַגֶּפֶן כִּסּוּ

אֶת פָּנָי בְּשַׁלֶּכֶת זְהוּבָה,

עֲצֵי הַזַּיִת,

 מַסִּיק זֵיתִים,

נָטְפוּ נְחֹשֶׁת מִכַּפּוֹת יְדָי.

דּוּדָאִים קָרְצוּ לִי,

בֶּדוּאִים בַּדֶּרֶךְ נוֹפְפוּ שְׁלוֹם.

הָזִקִּית, חָלְפָה גְּוָנֶיהָ לִכְבוֹדִי.

שְׁקֵדֵי הַחַמְרָה

נִקְּבוּ בְּעֵינַי.

 עָמַדְתִּי דּוֹמֵם

עַל טְרָשֵׁי הַדֶּרֶךְ,

מַאֲזִין רֹב קֶשֶׁב

לִצְנִיפַת הָרֵי הַבְּרוֹנְזָה :

        מַכִּירִים אוֹתְךָ ?

שעת הפריחות העדינות 

הַיּוֹם לִבִּי פָּתוּחַ כְּמוֹ הַשָּׁמַּיִּם,

נֶעֱטַף בַּחֶסֶד לְנִצָּנֵי הַפְּרִיחוֹת הָעֲדִינוֹת,

לְחֻפַּת עֵצִים עֲטוּרֵי רִמּוֹן.

לֹא אַאֲזִין עוֹד לַחֲרִיכַת אַבְנֵי רֶחֳייִם,

לִלְחִישׁוֹת שְׂרָרָה חוֹלְפִים בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת.

הַיּוֹם כֻּלִּי  חוֹפָהּ וְקִדּוּשִׁין,

לֹא  אֶבַךְ עוֹד.  

בשרעפים  

כָּל הַלַּיְלָה

שִׁנַּנְתִּי אֶת שֶׁמֶךְ

הֶעֱבַרְתִּי

 מִלִּים  עַל

 קַוֵּי הַמְּתָאֵר

 שֶׁל נוֹף אַהֲבָתֵנוּ

     כָּל הַלַּיְלָה

    מִלִּים גְּדוֹלוֹת

    עַל אַהֲבָה

גְּדוֹלָה

לוֹ רַק יָכֹלְתְּ לִשְׁמֹעַ  !

מען חדש 

אֲנִי חַיָּב לְהִפָּרֵד ,

וְלָתֵת דַּעְתִּי עַל עֲצָמִים רַבִּים :

סְפָרִים, שְׁעוֹנִים, מַאֲפֵרוֹת,

תִּיקִים, מִשְׁחוֹת נַעֲלַיִם, צִיפוֹת,

סְדִינִים וְעוֹרוֹת,

אֲפִלּוּ עַל גְּוִילֵי עוֹרִי שֶׁלִּי.

הכרח

תְּחִלָּה אֲשׁוֹרֵר. אַחֲרֵי-כֵּן

אוּלַי אֲסַפֵּר לְךְ עַל חֲוָיוֹת הָרִמּוֹן

שֶׁעָבְרוּ בִּי בְּצִדְפֵי הַסְּתָו

עַל מִכְרֵי

  אוֹהֲבֵי

יְדִידֵי

אֲמָנָה אוֹתָם אֶחָד אֶחָד

עַל אֶצְבְּעוֹתַי

 וַאֲשַׁנֵּן שְׁמוֹתֵיהֶם בְּפָנֶיךְ

  אֲסַפֵּר לְךָ עַל חַלּוֹנוֹת שְׁקוּפִים

לָאֳנִיּוֹת סוֹחֵר

עַל צְעִידָה

לְהַרְרֵי בַּזֶּלֶת

אֶעֱטֹף מַמְתַּקִּים לְיַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים

וְאֶשְׁלַח אוֹתָם עַל פְּנֵי הַמַּיִם

כְּעָשׁ הַנִּמְשָׁךְ לַלֶּהָבָה

 אֲנִי אָשׁוּב וְאֵלֵךְ וְאֵלֵךְ וְאָשׁוּב

אֶשָּׂא רָאשִׁי אֶל הַשָּׁמַיִם

אֲצָרֵף זוּגוֹת מִסְפָּרִים

וַאֲשׁוֹרֵר. תְּחִלָּה אֲשׁוֹרֵר

אַחֲרֵי-כֵּן אוּלַי

אֲסַפֵּר לְךְ

הַכֹּל.

שלח/י לחבר/ה