חלקת הקיר הענק מתכווצת לפיסת קרטון שקווי השבר הגליים שלו צפים מבעד הציור כמתריסים באירוניה ומאיימים על שלמותה של תפאורת הקיום כולה

ינואר 2009

מבט על הקלאסיקה

אתה צריך למרק את עצמך, כל הזמן לצחצח. ברגע שאתה מפסיק, הדברים מתחילים לדהות, אז הם נשארים כלי כסף דהויים בארון שאף אחד לא מסתכל עליהם. אבל אדם דתי מוציא את כלי הכסף האלה ומשתמש בהם ולכן הוא גם ממרק אותם.

ספר אורחים לתערוכות בגלריה

תגובות לתערוכה של שרה אלימי

לא שנאמר לי במפורש "תמחקי", אבל בחושים של ילדה הבנתי שזאת הדרך היחידה לשרוד במקום החדש והמנכר הזה. לא מחקתי, רק הסתרתי היטב. לאחר חיים שלמים כמעט, אני משחררת אותם, את זכרונות הילדות שלי

שולה קשת בסדרת דיוקנאות עצמיים שהוצגו לפני שבע שנים בתערוכה אחותי. "הקולות הפרטיים חשפו את הפנים שהוסתרו ויצרו מרחב אלטרנטיבי של קול נשי-מזרחי שבו נדמה לי, נגעתי לרגע בדבר האמיתי

ברגע הראשון לא הייתי בטוחה בכלל שזה הוא: הרבה יותר נמוך ממה שדמיינתי אותו. ולמרות המבוכה או אולי בגללה, שאלתי אותו.

בצילומים המוצגים כאן נעדרת הסצנה המרכזית של בני המשפחה המודעים והנערכים לנוכחות המצלמה. אלו הם למעשה מקטעים שנלקחו מסצינות משניות של אנשים שנקלטו בעדשת המצלמה מבלי משים