תגובות אחרונות

Ord2127 מאת : mibverieddy
דף : הכבוד האבוד של חסיבה
ועוד משהו. מאת : זיו
דף : מבלי שתכיר את הקו הירוק או זה האדום
ליעקב האנטי ציוני מאת : יעקב
דף : מבלי שתכיר את הקו הירוק או זה האדום
האנרכיסטים נגד הגדר. מאת : זיו
דף : מבלי שתכיר את הקו הירוק או זה האדום
ליעקב האנטי ציוני מאת : חליק משמות
דף : מבלי שתכיר את הקו הירוק או זה האדום
ראש השנה הוא ראשון לעשרת ימי תשובה מאת : שאול סלע
דף : השיר שלי על ביאליק
ציטוט מאת : ביקורת בהארץ
דף : השיר שלי על ביאליק
ליעקב מאת : יעקב האנטי ציוני
דף : מבלי שתכיר את הקו הירוק או זה האדום
גם התשלום חסוי מאת : לא ציוני
דף : פוסט להויברגרים או למה כדאי להופיע באריאל
למלעון מאת : כבירי
דף : השיר שלי על ביאליק

קדמה ספרים – במה ספרותית אחרת

שירה אוחיון, מואיז בן הראש, איריס חפץ, סמי שלום שטרית

2007-11-06


המשבר

בעשור האחרון אנו עדים למשבר חמור הפוקד את עולם הוצאות הספרים הקטנות וייחודיות בישראל. המשותף לכל ההוצאות האלה, כמו "מפרש" ו"ברירות", "בימת קדם לספרות", "אנדלוס"' ו"נהר", אם להזכיר אחדות בולטות שיש לנו עניין בפעילותן, הוא לא רק רוח תרבותית אמיתית ושגעון לדבר של נשים ואנשים ספורים, אלא בעיקר המחוייבות העמוקה להוציא אל האור העברי את דבריהם של אלה שככל הנראה לעולם לא יראו אור-ספר עברי. כל אחת ותחומה – "מפרש" ו"ברירות" שנסגרו מזמן, עסקו בתרגום כתבים ביקורתיים כמו של פאולו פרירה ואדוארדו גליאנו, וגם בפרסומי מקור בעניני החברה הישראלית, כמו ספריהם של שלמה סבירסקי, אלי אברהם ואחרים. "בימת קדם לספרות" עסקה עד להפסקת פעולתה כמו"ל לא מזמן, בהוצאת ספרים שהם מזרחים בתוכנם ולא תמיד בזהות מחבריהם. אחד הפרוייקטים הגדולים של "בימת קדם לספרות" היה האנתולוגיה לספרות מזרחית "מאה שנים, מאה יוצרים," שיצאה ב-1999 ואזלה. הוצאת "אנדלוס" הנועזת כמעט ושבקה חיים אחרי פחות מעשור של פעילות עניפה בהוצאת ספרות ערבית בתרגום עברי, יותר מכל הוצאה ממוסדת. בולטים ספריהם של מחמוד דרוויש, מוחמד שוכרי, אליאס חורי, הודא ברכת וטובים אחרים.

אין תשובה אחת לשאלה מה הביא לסגירתן או קריסתן של ההוצאות האלה. "בבימת קדם לספרות" שהוקמה בשיא ימיה של הקשת הדמוקרטית המזרחית, היו ציפיות שההתעוררות המזרחית תתחבר לפועלה של ההוצאה בדמות כמה מאות מנויים קבועים שיחזיקו אותה בחיים. כל הציפיות נכזבו באופן קשה ומביך ביותר. "אנדלוס"  עוברת התנסות דומה וגם מחסניה עמוסים באלפי ספרים. וכך יודעים לספר כל מנהלי ההוצאות הקטנות אשר בעמל רב משתדלים להגיש את מרכולתם האיכותית והיחודית לידיהם ועיניהם של הקוראים הישראלים. בעולם הישן, זה שלפני השתלטות התאגידים הגדולים על הכלכלה (גם בשוק הספרים), יכלה הוצאה קטנה להתקיים ולהתפרנס בשוליהן של ההוצאות הגדולות. חנויות הספרים לא דרשו אלפי שקלים לרישום ספר בקטלוג ולא החזירו לך את כל הספרים אחרי שבוע. העולם ההוא עבר ואיננו עוד. הוצאות הספרים הקטנות נלחמות על חייהן, הקצרים בדרך כלל. הדפסת ספר ממוצע בכמות מינימלית של אלף עותקים עולה עשרות אלפי שקלים (כולל עריכה, עיצוב, עימוד והגהות). באין מכירות אין כסף לאחזקת ההוצאה ולהשקעה בספרים נוספים. כלכלה פשוטה. מה עושים?

הפתרון

הפתרון פשוט – לא מדפיסים ספרים. כן, ממש כך - להפסיק עם הדפסת הספרים. לא אמרנו להפסיק להוציא ספרים לאור, אלא להפסיק להדפיס אותם. כלומר – לא ללכת לבית הדפוס ולחזור עם אלף עותקים ולהיתקע עם חשבונית ענקית וערימות ספרים בניילון בחדר השינה או במחסן, למי שיש, וגם מעיק על המצפון (למי שיש) כשחושבים על הפגיעה באיכות הסביבה. אם אין הדפסת מלאי, אין הוצאות (כמעט) ואין לחץ. יש בעיקר התרגשות אבל אפשר לישון בלילה. נו, אז איך בכל זאת? התשובה היא פשוטה - להדפיס לפי הזמנה. זהו הפתרון. המזמין ספר, יודפס עבורו עותק אחד באופן דיגיטלי. המושגים "מלאי", "אזל", "הורד מהמדפים" לא קיימים בעולם הזה המוכּר כבר כעשור בכינוי Print on Demand, או בקיצור POD, כלומר "הדפסה לפי דרישה". זה לא פתרון מושלם ולא מרנין במיוחד לאוהבי חנויות הספרים, אבל הוא בהחלט הולך ותופס מקום נכבד בעולם המול"ות בעולם. מי אנחנו ואיך אנחנו משתלבים בעולם הזה?

קדמה ספרים

אנחנו, כותבים ועורכים ותיקים באתר קדמה, החלטנו לארגן במה ספרותית שתהיה איכותית ברמת מוצריה ותמשיך את מסורת הוצאות הספרים הקטנות, הביקורתיות והאלטרנטיביות מבחינה חברתית, מדינית ותרבותית. אנחנו מבקשים לפרסם ולהציע לקוראים ולקוראות ספרי פרוזה, שירה, עיון ואומנות אשר בתוכנם הם מזרחיים ו/או ביקורתיים מול הגזענות, הכיבוש, השוביניזם, ההומופוביה ושלטון ההון. אנו מקוים לפרסם ספרים שסיכוייהם להתפרסם בהוצאת ספרים ממוסדת נמוכים מאוד, מסיבות פוליטיות, תרבותיות או מסחריות. השיקול שינחה אותנו בבחירת החומרים לעולם לא יהיה כמותי או מסחרי, אלא תוכני ואיכותי. כדי לא להיכנס למצוקות כלכליות שמפילות לבסוף כל הוצאה קטנה, נעשה זאת מבלי להקים "הוצאת ספרים", בלי לשכור משרדים ומחסנים ובלי "להוריד לדפוס", וחשוב מכל – מבלי לשלוח יד לכיסיהם של המחברים ולבקש מהם לממן את הוצאות הדפוס היקרות. קדמה ספרים היא הבמה הספרותית הראשונה באינטרנט. היתרונות גדולים, אם כי יש גם קצת חסרונות. מלבד היתרון הכלכלי, הפרסום האלקטרוני מאפשר לחזור אל הספר גם לאחר שפורסם ולערוך שינויים ותיקונים אם יש צורך. כמובן, עומדת בפני הקונה גם האפשרות לרכוש את הספר בצורת קובץ אלקטרוני להורדה במחיר סמלי. איך זה עובד?

 

קול קורא לשלוח כתבי-יד

קדמה ספרים תפרסם ספרים בכל התחומים: עיון, פרוזה, שירה, אלבומי אומנות וקטלוגים, מחזות ותסריטים, דוחות פעילות, מאמרים בודדים, ביוגרפיות, וכן נפרסם ספרים מזרחיים "קלאסיים" שאזלו מן השוק ולא יודפסו עוד (בקרוב: "המהפכה האשכנזית מתה" מאת סמי שלום שטרית ו"זכרונות אסורים" מאת אלה שוחט ועוד). הבמה שלנו פועלת ברמה המערכתית כמו כל הוצאת ספרים שיפוטית: כל כתב יד שמגיע אלינו עובר הערכה על-ידי אחד העורכים או אחת העורכות לפחות, או מעריכים חיצוניים שיתמנו לשם כך על-ידינו, ובהתאם לדווחם המערכת תחליט לפרסם או שלא לפרסם. אך זהו הדמיון היחיד בינינו לבין הוצאת ספרים רגילה. איננו עורכים או מעצבים את כתב היד. כל זה מוטל על המחברים. העורך או העורכת אשר תלווה את הוצאת הספר המסויים תנחה את המחבר בהערות עריכה, ובעת הצורך תפנה אותו לעורכים ומעצבים מקצועיים ועצמאיים שאינם בהכרח עובדים בקדמה ספרים. אנחנו לא גובים כסף על פרסום הספר. זכויות היוצרים לספר נותרות בידי המחברים והם רשאים לפרסם את ספריהם גם בהוצאות קונבנציונליות, אך קדמה ספרים תהיה זכאית להמשיך ולמכור את הספרים גם אם יראו אור בהוצאת ספרים רגילה. צריך לזכור שוב – קדמה ספרים לא מדפיסה מלאי, אפילו לא עותק אחד! המחבר יזמין לעצמו מס' עותקים ככל שיחפוץ ובמחיר מוזל, למשלוח למבקרים, לחלוקה לחברים וקרובים, או כדי למכור בעצמו לספריות ובערבים ספרותיים וכדומה. הנפקת ISBN לספר ורישום הספר בחנויות און-ליין כמו iBook ואחרות, יעשו במימון המחברים ולפי שיקוליהם (לא חייבים).

כתבי יד יש לשלוח בקובץ אלקטרוני (WORD) לכתובת הדוא"ל בצירוף דף פרטים אישיים: שם מלא, טלפון, כתובת וכל פרט ביוגרפי רלוונטי. kedmasfarim@kedma.co.il

 

אנו מזמינים אתכם לתת יד

קדמה ספרים תפעל על בסיס התנדבותי בלבד (כמו האתר) ואנו רואים בכל חברות וחברי קהיליית קדמה שותפים למעשה. נצטרך קוראים-שופטים, מגיהים, נקדנים, סורקים, מעצבים וכו'. כרגע בדחיפות אנו זקוקים לעזרה בעיצוב. אם אתם אומנים, מעצבים או תלמידים לעיצוב: אנו זקוקים לעזרתכם בעיצוב קדמה ספרים: דף השער באינטרנט, לוגו קבוע, ורעיונות לתבנית קבועה לספרים (מסגרת, פונטים, צבעים וכו' שילוו כל ספר של קדמה ספרים).

נשמח לשמוע מכם,

בברכה

העורכים:

שירה אוחיון, מואיז בן הראש, איריס חפץ, סמי שלום שטרית



 


שם :
כותרת :
כתובת אימייל :
תוכן התגובה :

1 כה לחי

06 Nov 2007 19:15
מאת :
ירדנה אלון

רעיון נפלא, בהצלחה
1 ברכה מזרחית

12 Dec 2007 18:01
מאת :
איילה סבאג

ברכות לבביות על הרעיון המדהים. אספר לכם כאן את סיפורי בקצרה. מזה שנים אני כותבת שירה כמו כן כתבתי גם ספר או יותר נכון חומר שרציתי להפוך אותו לספר. הסתובבתי בהרבה הוצאות לאור שיש במדיתנו הגזענית שלא נותת מקום לאזרח הפשוט שאין לו שם אשכנזי או של סופר את הצ'אנס להתקדם ולהראות את פרי עיתו. לא הייתי מעיזה לפרסם את שיריי אם לא היה בהם עניין לציבור או רמתם הייתה מביישת סופרים בעלי שם.
תערוכת שירים שלי הוצגה בכנסת ישראל כחודש וחצי וכמו כן בסינימטק בירושלים אל הצערוכה שלי זרמו רבים שהתרגשו והתלהבו מיופי הכתיבה הישירה, הדורשת והמזרחית במלואה.
כאן בקדמה אני חושבת שמצאתי את בית אימי ואבי שיגידו לי גם לטוב וגם לרע אבל יגידו מתוך מקום של אהבה.
בקרוב מאוד אשלח את החומרים שלי להוצאת הספר ולקובץ של שיריי.
בהצלחה לכם אנשים יקרים
חיבוקים מהקטמונים בירושלים עיר הדיכוי והגזענות.
1 בהקדשה ובהערכה לעורכים

12 Dec 2007 18:12
מאת :
איילה סבאג

בובת עוף
העוף עירום ומרוט נוצות
וצווארו הארוך שמוט נופל
ואני במגבת אוספת אותו
כעת העוף הוא הבובה שלי!

על שרפרף קטן אני יושבת
ואת הבובה עוף אני מנדנדת
אני נשבעת לה ומספרת
שאהיה לה אמא נהדרת

אל תבכי בובתי היפה
אמא כאן עלייך שומרת
שבי בחיקי ילדתי בובתי
ואל תבכי, אל תבכי..

וכשהסתיימה המשמורת
בובתי הוכנסה אל הסיר
במים רותחים הושרתה
ובתבלינים לרוב קושטה

ואני ישובה שקטה
ובתוכי הילדה בוכה
אין לי בובה
אין לי ילדה

איילה סבאג
1 לאיילה

13 Dec 2007 01:43
מאת :
ג. אביבי

נהדר!
1 לאיילה

13 Dec 2007 02:47
מאת :
שירה אוחיון

סצינה חזקה מאד. יפה מאד. שלחי עוד.
1 מצמרר

13 Dec 2007 04:35
מאת :
סמי

כמה יפה וקשה התמונה הזאת ועם זאת היא כל-כך חלק מהחיים של כל מי שגדל בבית כזה, לא מייפים שום דבר. שחקי עם העוף ואחר-כך נאכל אותו...
מזכיר לי שאימי הייתה מביאה קרפיונים חיים, ועד שהגיע זמנם לבישול, שיחקנו איתם באמבטיה והספקנו להתאהב בהם.. ולתת להם שמות. שנאתי דגים שנים רבות ועד היום קשה לי לראות דג שלם עם העיניים מסתכלות עלי.
1 סמי - אני לא מאמין! הסכמה?!

13 Dec 2007 05:52
מאת :
עודד ישראלי

אני נשבע בהן צדקי שזו הייתה גם האסוציאציה הראשונה שלי למקרא השיר המצמרר של איילה סבאג!
אותם קרפיונים חיים מהשוק אשר היו שוחים בגיגית בחדר האמבטיה בבית הדל של סבי וסבתי כל יום חמישי בערב, ואשר למרות כל תחנוני ו"הוראות הטיפול" שלי (לתת להם אוכל ולהחליף להם מים) הם תמיד היום "מתים לבד" איכשהו בלילה (כך לפחות סיפרה לי סבתי), ומופיעים על השולחן של סעודת השבת...

כנראה שההבדל בין הסיפורים שלנו הוא רק באופן שבו היו מוגשים הדגים לשולחן:

אצל סבתא שלי זה היה בערך כך:

http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=591&cid=330

ואני מניח שאצל אמך זה היה משהו כזה:

http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=554&cid=330

(אם אתה כבר מסוגל לאכול דגים, אולי כדאי שתראה לאשתך - פמיניזם פמיניזם, אבל שתלמד משהו האשכנזיה, מה יש?!... ;-))
1 לאיילה סבאג

13 Dec 2007 06:06
מאת :
עודד ישראלי

השיר חזק מאוד, ויש בו יסוד שמזעזע את הקורא ומעורר מחשבה - מה שהופך כל יצירה אסטטית לאמנות ממש (לטעמי). יישר כח, ובהצלחה בפרסום כתבייך - "קליינט" סקרן אחד לפחות (אני) כבר הרווחת...