שיהיה בהצלחה. הכי אהבתי את השיר על יפו וכפר שלם.

אהבתי מאד את השירים.

השיר "שלכת גיוס של אהבה" מחזיר אותי לימים בהם הייתי בורח שוב ושוב מהצבא, ואבי ז"ל היה שם אותי במכונית ומחזיר אותי לבסיס. זה הזמן היחיד בו דיברנו על פשעי המלחמה נכון לאז ("לשבור להם את הידיים ואת הרגליים") מבלי שהשיחה תתפוצץ לאחר מס' דקות.

בַּקְבּוּקֵי הַגֶּשֶׁם לֹא מִתְמַלְּאִים
אֵין
שִׁכָּרוֹן שֶׁל אֵימָה
אֹהַב אוֹתְךָ בַּמַּחְבּוֹאִים
עַד יוֹם הִוָּלְדִי

כותב מתי שמואלוף: "בשיר הזה יש שימוש ב'בקבוקי גשם', שדווקא לא מתמלאים. ובחוסר, בהיעדר ובמחסור צומח 'שיכרון של אֵימה'. הפחד נופל כמו בדידות על מנורות הרחוב המנופצות. ובכל זאת אפשר לאהוב, כמו נערות ערפדיות, גם במחבואים של עלטה. בחורף הקשה שבו קופאות התשוקות, או בקיץ שבו השמשות
שיכורות, ניתן עדיין לשנות דבר או שניים".

ולמי שהטיל ספק, גם ביקורת השירה של שמואלוף הינה שירה כשלעצמה.

אַבָּא הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתִי לַצָּבָא
וְרַק אָז הָיִינוּ מְדַבְּרִים
אָז דַּבֵּר אִתִּי גַּם
בַּצָּבָא

כותב מתי שמואלוף:
"אני יודע שהשירות הצבאי בישראל נתון למחלוקת בשל הכיבוש. אבל אני רוצה לעמוד בתוך הבעייתיות. אני רוצה למצוא מקום שבו גם המשפחה, וגם החֶבְרָה יוכלו להגיע לנורמאליות. הדרך שלי להידברות היא דווקא נגיעה במקומות הקשים והכואבים. אבי היה הרבה יותר ציוני ממני, אבל אני לא רוצה לנוס למקום שבו אהיה פוסט-ציוני, או אנטי-ציוני ואשכח את הסיפור של סבי שנאלץ לנוס ממשהד בשל הניסיון לאסלם את היהודים הפרסיים בשנות השלושים. מאידך איני רוצה לעמוד מאחורי פושעי מלחמה ומושחתים ולהכשיר את חטאיהם והתעלמותם מהפערים החברתיים. בתוך המקום המורכב הזה אני חוזר לנסיעות לצבא, עם אבי המת בזמן שָׁאוּל ומבקש אהבה בשְׁאוֹל".

אני רואה כיום כי השירות הצבאי נתון למחלוקת בשל הציונות, ולא בשל הכיבוש. בעבר, כשהסירוב היה בשל הכיבוש בלבד, הרי היה זה מתוך ההנחה כי הציונות סטתה מדרכה. ולא כך הוא. הציונות לא סטתה מדרכה. קו ישר מחבר בין גירוש 48 ובין האג. 67, 89 וכך גם אוקטובר 2000 היוו נק' ציון בזמן ותו לא.

אבי היה ציוני ממני, כך גם סבי שברח מלטוויה מחמת המציק, לאחר שקיבל את ברכתו של הרב קוק (הראי"ה). אין צורך לשכוח זאת. אין זה עומד בסתירה לעמדה אנטי-ציונית מובהקת. (ןלא פוסט-ציונית, הטוענת כי הציונות סטתה ממסלולה או סיימה את תפקידה ההיסטורי). להורים חלק נכבד ביותר בהחלטה אם לשרת בצבא או לא. התנגדות להתנגדות ואפילו אי תמיכה בה יכולים להוות גורם מכריע בהחלטה. אני רואה את המשפט: "מאידך איני רוצה לעמוד מאחורי פושעי מלחמה..." מכוון בעיקר אליהם.

ואם לא ההורים, אולי האחות, הדס, תמצא את הדרך להחזיר את גלעד שליט ואת שאר החטופים -אסירי החירות הפלשתינאים - לביתם במהרה.

למגיב הראשון.... קצת כבוד ..
מתי שמואלןף הוא משורר חשוב מאוד, שכותב לכולנו , מבהיר ומשחרר, את התחושות הלפעמים קשות ומתסכלות שאנו חויים כמזרחים בישראל..

אני לא יודע מאיפה החוצפה להגיב הצורה הזאת...
אם אתה לא מקבל.. לפחות תבקר בצורה מנומקת..

מברוק. השירים האלה הכי בשלים שקראתי אצל מתי. זה עניין שרק השנים טובות לו. כדאי לפעמים להתאזר בסבלנות עד שיבשיל הפרי. אקרא את
לגבי עניין הציונות. אי אפשר להתחמק מהסיפור הזה - או שאתה ציוני (ואין לציונות האשכנזית שום קשר לנסיונות לאסלם את סבך) או שאתה לא ציוני (לא חייב להיות אנטי כדי להיות "לא"). אי אפשר לעמוד באמצע. העומדים באמצע מפריעים לתנועה.

ברכות על הספר החדש!

תודה דני, דרור בל"ד, אייל, קריסטי וסמי.

בשנים האחרונות אני מתקשה לכתוב תגובות ... אז רק אודה לכם על הפירגון. אשמח לראותכם בערב ההשקה עם שלמה בר ארז ביטון היקרים ב12.2 ב14:00 בלבונטין.

קראתי שיר אחד.
כמו שראיתי אותך לראשונה בדייילה.
שרלטן מצוי.
אם לא מאבק מזרחי , מורה בבית ספר, עשית מקצוע מזה שבדמך זורם דם מזרחי.
אין בך כלום ממש כלום.
כמו זה המאהב של יונה וולך........ אם תמשיך תגיע אליו.
ביושבך בבית קפה שיקי בג'רוזלם........בעיני מזרחי אתה נחשב כוזרי, ובעייני ערבי אתה כובש.
מהספרים שלך נעשה פילטרים או נמחזר בחדרה לאחר שנלאים את המפעל.

ואיריס אל תזנזרי.....הוא גבר הוא יתמודד עם הביקרות.
אל תגני עליו כמו שאת מגינה על עדין הנפש חברו הטוב שדיבר איתי בבית של איילה כאילו הייתי בעיניו "כקוף שזה עתה ירד מן העץ"
שי

לך תישן על האף יא טבאע

סתם רוע לב

הטרור היעקוביני שהופעל במהפכה הצרפתית מזכיר מאוד את דבריך. אתה יודע כבר למי שייכת המזרחיות ולמי היא לא שייכת. אתה כבר יודע איך ייראו פסקי הדין למי שלא יעמוד במהפכה המדומיינת שלך (תהיה גיליוטינה?). החזית שלך קשיחה ולא נותן לרעיונות אחרים להתגלגל בגמישות לצד אלו שלך. מי צריך כבר מכפישים מהימין כשיש הכפשות וניסיונות חיסול
משלך.

זו לא פעם ראשונה שפעיל קדמה כמוך, וכמו אחרים יוצא באופן אישי נגדי או נגד אלמוג או יובל ואחרים. הלוואי וזה היה רק אידיאולוגי או קשור לטעם ספרותי או תרבותי אישי. לדעתי יש כאן הרבה יותר. והאלימות הזו מפחידה אותי.

לדעתי אין בדור הצעיר תרומה מזרחית, תרבותית, ספרותית, פואטית ואישית גדולה מזו של אלמוג.

מגיעים לו כל השבחים על החבירה לאיילה סבאג וידוע לי שהוא נתן את הנשמה בפעולה המשותפת.
אני אישית לא ראיתי אף פעם את אלמוג מתנשא מעל סביבתו, ההפך, אני רואה בו דמות מופת ללמוד ממנה
כיצד להתנהל בעולם התרבות. ולי אישית יש הרבה מה ללמוד ממנו.

ידוע לי שדעתך היא לא זו של איריס או של סמי
ובכל זאת כואב לי שאתה בתור אחד הדמויות המרכזית
בקדמה משתמש בכלים כ"כ מכפישים בשביל להפריד
ואולי גם בשביל יומאחד למשול ..

לא צריך שיצנזרו אותך, שי, צריך שתהיה לך
דרך ארץ.

מתי שקלתי איך להגיב לך.

לא רוצה להיות סוחר, עורך דין, פלספאן, רוצה להיות שי , שי הילד הטוב, שי הרגיש, שי אוהב הבריות, שי שיש לו חברים מאפריקה, מאירופה, שי הליצן אוהב הביות באשר הם................

מאסתי בהצגה..................

אספר לך קצת .

עלית על משהו שמייטב הפסיכולוגים שלי (אני מטופל מזה חמש עשרה שנה, )
מנסים להבין המשהו הזה, שאותו תיארת בכישרון , בראיה חדה (אני מתכוון לכך) .
כך "כתבת הלוואי וזה היה רק אידיאולוגי או קשור לטעם ספרותי או תרבותי אישי. לדעתי יש כאן הרבה יותר"

אתה איש רוח.
שמע.
בה איזה מזרחי שעובד עם הציונים ויצר עימי קשר.
אם תבקש אפרסם את שמו (כוס אמו)
אומר לי שמע אתה מסקרן אותי אני מגיע לארץ מתאים לך להיפגש ?
אמרתי לו למה לא ?
ישבנו במסעדה , שיחה חמה , לבבית, הוא הצלם של הכוזרים באמריקה, תמני שברח בשנות השבעים, התחתן עם אשכנזית , בחור אחלה , ברמה, ישבנו סיפרנו, דיברנו, סיפר לי, סיפרתי לו.
ככה מתי, הוא רומז לי שלא מתאים לו מצבם של המזרחים בישראל.
אמרתי לו כן, למי זה מתאים ?........

אך היה בוא משהו , שלא קיים בקרבנו.
הוא בן חורין ששאל שתי שאלות.
עמוקות.

מאיזה מקום אתה פועל ?................

ואם אתה ברמה שיכול לנהל מסעדה ?

הייתי משוחרר (מסטול) החלתי לבכות...............
מתי בכיתי.............. אני לא משקר בילדים שלי.

אמרתי לו לא יודע ,אני חושב שלא ,עברי מעיד שכן, אמרתי לו "יאמאן" תמונה אחת לא עוזבת אותי............

(אני שוב בוכה)

הוא נדרך.

אומר לי מה התמונה ?

אמרתי לו, נולדתי בבאר שבע.

משפחה מזרחית, אבא טריפולטאי עלה בן שנה, אמא ערקית עלתה בת שנה.

גדלתי עד גיל שש בלי טלוויזיה.

שכונה מזרחית, מאצרים(מצרים), טאוונס (טוניסאים) , מארוק (מרוקאים) , ספניול (טורכים)וכמובן טרבלסים(טריפוליטאים) משפחה חמה, אני הנכד הבכור.
שמי שי שאול כחלון.

המאבק היה בין אבא לאמא, אם שי או שאול.

אמא רצתה מודרני ישראלי, אבא רצה על שם אביו. שאול.
ככה התפשרו. שמי הרשמי הוא שי שאול כחלון.
אך בתשלומים אני שאול.

הגעתי לגיל שש.

הוריי אמרו לי שי, אנו עוברים דירה.

לשכונה חדשה, פה הבית ספר לא משהו.

עברנו.

הגעתי לכתה א.

ידעתי כבר קרוא וכתוב, וידעתי חשבון.

שכן של סבתא היה ניצול שואה בלי ילדים, כל היום הייתי אצלו בבית, ידע עברית לימד אותי, שכן מתי, זה חלקת אדמה של דונם מחולקת לשתיים, בצד אחד סבתא סבא עם אחד עשר ילדים, בצד שני זה לאון ובטי, ניצולי שואה, אף אחד לא יעיז לעברו את הגבול, לא יעיז לא לאמר שלום לבטי וללאון.

אף אחד לא יעיז לא להגיד להם שלום.

לאון ובטי היו קצת שונים.

לאון ובטי באו מאירופה.
סבתא היתה לוקחת אותי אליו, הוא היה איש חם........

הוא ידע את כל השמות של שבט כחלון.

הוא לא היה צריך ללכת למכולת בזיקנותו. לא להכין אוכל סבתא דאגה לו.

שבטי זכרונה לברכה. באה בימים והלכה לעולמה, כל סידורי הקבורה, ופולחן השבעה עשינו אנו.

לאון הלך חצי שנה אחר כך.

סבתא רצה לביטוח לאומי לקבל תקציב לקבר.

כל משפחת כחלון עמדה כאיש אחד וקראה קדיש על לאון.

את הביית של לאון שהיינו צריכים, לא העזנו לדרוש.

באו הממשלה ולקחו אותו.

ככה עברנו לשכונה א'

שכונה מודרנית (איריס חפץ מכירה)

הרבה אשכנזים.

בבית ספר אמרו לנו שצריך שומר בשער.

תורנות , סבב בין ההורים.

טוב אחרי חודש הגיע תורי.

אמרתי לאבא.

אבא עצמאי, נגר, יש לו פועלים, אמר אביא את סבא.

שמחתי .

סבא הגדול, הגיבור.

אבא הביא אותו עם הסוסיתא קוביה.

סבא היה אוהב לעטוף את עצמו עם כאפייה.

בהפסקה שרצתי לסבא שלי הגיבור, איש עם עוצמות, שידע לדבר עברית מקראית, ערבית, איטלקית, שאיבד את אשתו וארבע ילדים בפרעות טריפולי 1945 (ראה ויק פדיה)

וקם כמו גיבור והקים משפחה.

שנשלח לחפור תעלות מיים בהגיעו לארץ (עבד במקורות)

כל הילדים האשכנזים עמדו וצחקו עליו , זה היום ששי נגמר, אין יותר שי....

אמרו לי מה אתם ערבים ?


מתי כן עברו שלושים וחמש שנה...

סבא שאול היה ערבי......גיבור , יהודי, מלך.

נקמת ילד קטן לא ברא השטן...........

מתי, אתה כותב: "זו לא פעם ראשונה שפעיל קדמה כמוך, וכמו אחרים יוצא באופן אישי נגדי או נגד אלמוג או יובל ואחרים"...

מצד שני, מתי, זו גם לא פעם ראשונה (וגם לא הפעם המאה!) ש"פעיל קדמה" יוצא באופן אישי כדי לשבח, לפרגן, לעודד, להחמיא, להפיץ, לייחס, להתייחס, לתמוך באלמוג בהר ובמתי שמואלוף - יתרה מזו, האתר היחיד (יחיד! יחיד!) בעולם שהגן עליך בחירוף נפש, בהתמדה, בשיטתיות, ובהקרבה במאבקך בעודד כרמלי ובפנודקאי שלו גיורא לשם היה אתר זה (כלומר "פעילי קדמה")

אבל זו כן פעם נדירה (כמעט ראשונה בשנתיים האחרונות) שאתה טורח להגיב כאן - נגד ביקרות מרושעת ולא צודקת ותוקפנית של מגיב אחר. אין דבר כזה "פעיל קדמה" (מרכזי או לא. וגם איריס וסמי אינם יותר "קדמה" מאחרים) מפני שאין השקפה ברורה ודוגמטית (וגם לא טעם ספרותי ואישי) אותה חולקים כלך המגיבים והמגיבות. כשם שיכולת לתקוף את שי, יכולת לתרום תגובה גם כשאנשים שפכו כאן דם בשבילך...

מטון התגובה שלך, ומהסלקטיביות שלה, עולה ביקורת כללית על האתר ומשתתפיו. זה לא יפה בעיני

למרות זאת, כמבון, שוב - כפי שעשיתי ועשו "פעילי קדמה" אחרים - אני מאחל לך הצלחה עם הספר והאירוע בלבונטין ביום ששי ה12.2 ... חזק וברוך!

נו אתה יודע, זה ה"גואל רצון" שלי.
מה אמר לי מוני.
שי.
"כל המחפש מלוכה ימצא אתונות , וכל המחפש אתונות יצמא מלוכה"

מציע לך להדפיס זאת ולתלות בשערייך , חחחחחחחחחחחחח.

לעמוס ולכל חברי/ות קדמה שעסקו בתשובה ללשם שפירסם את דבר השיטנה כנגדי. אני מודה לכם/ן בכל ליבי על העזרה. זה באמת אחד המקומות היחידים שקמו וענו תשובה גאה חזקה ונוקבת.
תבואו להשקה עם שלמה בר וארז ביטון!

מתי, אני לא הגבתי על השיר לא משום שלדעתי הוא לא ראוי חלילה, אלא כי אני בעוונותיי בין הממעטים להבין בשירה ובספרות (עוד יאשימו אותי בעיוורון פואטי..... סתם). הטעות שלך היא התייחסות רצינית לתגובתו הפלצנית של הליצן הקפצן שמייצג רק את עצמו. היום הוא תוקף אותך ואת אלמוג (ואין לו מושג למה) כטוב ליבו בסוטול, ומחר ילקק לכם. המוטו הלא מוצהר שלו הוא שנאת ההשכלה ולכן גם את המשכילים המזרחים. ליעקובינים קוטלי מנהיגי המהפכה הייתה אידיאולוגיה קפריזית, לליצננו יש קפריזות ושיגיונות בלבד.
המגיבים הרציניים כאן הראו לגזען לשם, הפונדקאי לשוטמי היוצרים המזרחים, את דעתם עליו ועל הגזען המאיים כרמלי.
חוצמזה מתי, חזק ואמץ ועשה חיל כיוצר.

זה הכי הרבה שמצאתי

נשמה, אם המגורש הוא הגואל רצון שלך אז תדע לך שאתה לא היחידי אצלו

תעשה חיים בקרנבל

נכון שאני לא כל כך יודע כמוך,
וגם אני לא מכיר את הסיפור של יעקביאן מהמפכה הצרפתית.

אך שאל אותי למשל על המהפכה הטורכית, הרבה חושבים שאטה-טורק הוא המפכן הגדול של הטורכים בעת החדשה.

קראתי רבות על מהפכנותו , ופגשתי לשם כך טורכים רבים, והגעתי למסקנה שהטורכים מיסודם הם עם שאוהב להיתהפך , עם אתה-טורכ ובלעדיו, ומשום כך אתה-טורכ ,הוא מנהיג גדול ומהפכן טורכי מצוי.....

אביבי אני לא שונא !

שנאה היא חולשה שנובעת מתכונה שטבועה בכל המין החי,שנקראת פחד,אני מפחד,אך מבין שזה טבעי, מפחד שמכחידים אותי תרבותית , רוחנית, כלכלית, מנטלית, שאני ובני עמי כמו אותם האנשים שהיו במפלס הנמוך בטיטאניק, והטיטאניק תתנגש בקרחון, ולנו אין סירות, ובכדי לא ליצור אנדלמוסיה בפינוי , הם יסגרו את המדרגות במנעולים, גם לשחות בתקווה שיבוא לוייתן ויקח אותנו לחוף , לא נוכל

אגב אביבי איפה למדת לעשות פוליש ?

ראשית מקווה אני שתתפרנס אתה והכותב המהולל אלמוג.
אני אישית צריך פסיכולוג בשירה ספרותית כי לימדו אותי כל הזמן בבית הספר על ביאליק ומשיצאתי מביתן אימי אני לוחם חופש ,וביאליק סימן לי בדיוק את ההפך תמיד בבית הספר הייתי שואל למה אני מחויב ללמוד רק על ספרות מזרח ארופה והמורה ההונגריה שלי לשירה ספרות לשון וחיבור לא סבלה אותי-למרות שלמדתי במגמה ריאלית לא התחברתילשום שירה של "גדול משוררי ישראל לדורותיו ביאליק" לכן אולי אני חייב פסיכולוג כי זה כמו משהו שאתה אוכל ובה לך להקיא מצטער מתי ואלמוג זה באמת לא משהו אישי תצליחו והלואי ויהיה לכם טור קבוע במעריב או ידיעות ותתחברו לכל המשוררים והכותבים בישראל תשבו תדונו על מצב המיזרחים בישראל יחד עם הכותבים המהוללים בצד הישראלי ובצד הערבי ותיבנו תרבות עתידית של כתיבה עם ים של משמעויות תוכן ועומק אוהב ומאחל לכם בהצלחה רוני.
אבל!!!!!!!!!!
לא יתכן שיהיה זלזול בבני אדם בגלל שהם לא מתחברים לשירה ומנסים להסביר לכם שהם אנשים ריאלים אם כל הכבוד לספרות יש אנשים שנשמת הילד שבהם מיתה וכבוד משפחתם ותרבותם נרמס הם לא יכולים ולא מסוגלים לענות בשירה הם האהבו את זוהר ולא הצליחו להתחבר לביאליק הם אוהבים מוזיקה ערבית ולא מתחברים ללחנים ומוזיקה מזרח ארופאית הם ערבים יהודים והערבים יהודים האלו מסוגלים כרגע לכתוב רק על כאב כי זה נוף ילדותם אבל הם לוחמים לא פחות מכם שהגענו לירושלים נגעלתי מהשלום של אלמוג כי הוא יתנשא בדיוק כמו המורה ההונגריה שלי מה הוא שונה ממנה שאלתי ,זה שהוא כותב על מזרחים לא אומר כלום אני לוחם ללא שירה כדי שילדי לא יצטרכו להלחם אני לוחם ללא שירה כדי שילדי לא התחברו למה שיקבעו להם אלה למה שאלוהים יכוון אותם וללא פחד להגיד שביאליק לא היה משורר הוא היה סתם פלצן.
וגם אם אתם משוררים טובים אתם מחויבים לענות לשאלות גם אם הם לא קשורות לשירה יש עוד דברים חוץ משירה ויפה שירה אחת קודם,כך תוכלו באמת להיות משוררים שילדי ילמדו עלהם בבית הספר ואני אשמח שתצליחו כי אני יודע שמעבר לאופורטוניזם האישי יש בכם המשוררים רצון אמיתי לשינוי אתם לא חולמים על לשבת בבית קפה עם משוררים ו"לזרום על העם" אתם חולמים על בניה תרבותית אבל לא יתכן שלא תתמודדו עם הבעיות והכל יפתר בשירה ואם כן אז אל תנסו לעמוד בראש המטה בירושלים של הפנתרים ,תכתבו שירים והזמן יעשה את שלו אתם תצליחו אתם אומנים לא לוחמי חופש ואומן לא רץ לנהל מאבק פוליטי הוא ממשיך לכתוב שירה ולהסתכל מהצד על מה שקורה .

תגובתך לאביבי כנה, מענינת, כמו שי.

מתי היא חוזרת? התגובות שלך מעוררות געגוע

וברכות להולדת הנכד

רק על יצירות הספרות שבהן נאלצנו לדמיין סב נרדף במזרח אירופה אנו זקוקים לטיפול קולקטיבי!אין ספק ישראל היא פרויקט מזרח אירופי כפייתי.

עמוס מה נשאר לנו אם לא לצחוק קצת ?........

האמת גם אני התגעגתי למזל, הנה חודש אדר מתקרב, ואנו מצווים להיות בשמחה, יום שישי התקשרתי לנתניה דיברתי עם דודה מזל, היא אמרה לי שויקטור נסע לגרמניה לפגוש את איריס חפץ, ככה זה עדיין לא לפרסום, אך מה שהבנתי שמתנהל מו"מ רציני ,חובק יבשות,וכנראה שמזל תבוא להתארח בפורום קדמה בפורים, ותראיין את החברים הקבועים באוירה נעימה , משוחררת, ומבודחת כמובן....

עמוס לסיום ככה באישי, כמה ניסיתי לשמור על מערכת יחסים טובה , איתו, אפילו התייעצתי עם מומחים ליחסי אנוש, וכלום. לא שיש לי משהו אישי נגדו, אבל אתה לא חושב שגם אני בן אדם ?
ששילמתי מחיר נפשי גדול ?
שנים על גבי שנים נאלצתי לנסוע לעבודה בדרך עוקפת, בכדי לא להתקרב לצומת תל השומר, בגלל הפחד שהוא הכניס לי מדוקטור שיבא................