בעקרון, הכותבת צודקת. החיקויים של עמיר פרץ, אלי אפללו ומזרחים נוספים, ובעיקר זו של עוזי כהן הם גזעניים בצורה בהמית ממש ומעידים על כותביהם יותר מאשר על הפוליטיקאים.

אבל הכותבת בוחרת בדרך הקלה של לכתוב את המובן מאליו. כותבי ארץ נהדרת הם אשכנזים בורגנים וגזענים. זה נכון, אבל זו טעות לחשוב שזו כל האמת.

בניגוד לליטל מעתוק, מומי ושיראל הם לא טפשים, לא תכמנים ולא עלגים. מומי הוא כריזמטי ופיקח, עם כושר ביטוי יפה, ושיראל הוא אדם נבון, שיודע בדיוק איפה מרוחה החמאה ולמי צריך ללקק את התחת. מי שיוצא שם פוץ ומטומטם זה קרן פלס ומירי מסיקה. מומי ושיראל גם רחוקים מלהיות וולגריים. את הוולגריות והכוחנות מפגינות דוקה מסיקה ופלס, שמגרשות את מומי מהאולפן.

אותם הדברים אפשר להגיד גם על דקלה ושימי, ופילוס האשכנזי. אנשים שנונים ומצויינים, שמראים לכולם מאיפה משתין הדג, עם שפע של סטייל וחוש הומור. אני לא אשכח את הסיפור שלהם בעופרת יצוקה איך הם החליטו שהם לא משתתפים במלחמה. זה היה מפגן של סרבנות מרהיבה בתוך כל צהלות השמחה בישראל על הטבח בעזה.

אני הייתי מציע לכותבת להתאמץ קצת יותר מעבר לקלישאות הרגילות. בפרק האחרון הופיע באולפן המלך האמיתי, זוהר ארגוב. יפה היה לראות איך מגיבים מומי ושיראל כאשר ארגוב שר את "בדד". שהם מבקשים ממנו משהו יותר שמח.

יפה ועצוב. אני אמרתי לבן שלי, שאני מנסה לדמיין את זוהר היום, בתוך כל הפופ המזרחי הזה, ולא יכול להחליט מה היה יוצא ממנו.

גם פוריה גל נזקקת שוב לעניין "משפחת בובליל" שכל פעם מוציא אותי מהכלים.

זה לא אדם אחד, לכל אחד שם יש אישיות משלו, והכותבת כמו כולם מקטינה את כולם לרמת ה"בובליל".

עינב בובליל בעיני היא אישה מרשימה. חכמה, דעתנית, עדינה ובעיקר קיבלה באצילות את ההתנהגות הגזענית והברוטלית לה זכתה בבית האח הגדול. זה לא אסון אם לא יודעים מי זה הבעלים של מיקרוסופט, ואפשר לחיות מצויין גם בלי המידע הזה.

עינב יצאה מהכלים לפעמים, אבל אם שיפרה היתה מדברת אלי כמו שהיא דיברה אל עינב, היא היתה חוטפת ממני עשרות מונים ממה שעינב אמרה לה.

הטרגדיה היא, שאלי אף אחד לא היה מדבר ככה. אף אחד לא היה מעז להגיד שצריך לפנות אותי יחד עם הזבל. זו פריבילגיה ששמורה רק לאנשים כמו עינב בובליל.

קצת תמימה בעיני התגובה שלך.
האם התכונות "החיוביות" שמולבשות על המזרחי משרתות דימויים של שינוי פוליטי ועצמה? ועל זה מדובר אבנצ'ואלי.

נכון שגם את האשכנזים "דופקים"(חיוורים,חנונים וכו).אך האם אין היררכיה כלשהיא בעיניך בין דימויים של עצמה (נדל"ן, עמדות מפתח) לבין דימויים של "כריזמה מזרחית" שעוזרת אולי לקבל הנחה במוסך?

זהו המאבק המזרחי בעיני.הרבה מעמד וכוח שקשורים בדימוי וסמליות.

פוריה גל מרחיבה על מה שכתבה לפני שבוע חביבה קשת ושתיהן צודקות. פוריה שמה את אבי, ניר מנכ"ל קשת, על כסא הנאשמים וכדאי שיעשו זאת כל המזרחים/ות שאכפת להם/ן.
ה"הומור" וה"סטירה" הסלקטיביים של עורכי ושחקני ארץ נהדרת מבוססים באחוזים גדולים על הלעגת המזרחי באשר הוא מזרחי. אפשר כדוגמה להביא את הירידה התפלה על אברי גלעד (שאינני ממעריציו) לפני כשבוע. מאחר והוא ביקר את הגחכת דמותו שם, החברה נוקמים. הם שמו לב כנראה שאת הציבור זה לא משכנע, מה עושים? מעלים שוב את דמותו על המרקע והפעם עם מבטא מזרחי - שלא תהיה לאף אחד מהצופים, בעיקר האשכנזים, בעיה לזהות שכאן צריך לגחך ולצחוק...

למה לא תעשו כמוני: החרימו באופן מוחלט את "ארץ נהדרת" והורידו לה את הרייטינג לאפס.
או-אז תתחילו לראות איך הזכיינים מתחילים לשקשק מדעת הקהל!
כנ"ל לגבי כל תוכנית שמשתמשת בסטיריאוטיפים מגונים!

הפופ המזרחי עושה כסף גדול בשנים האחרונות. זה כבר לא הנחה במוסך.

הכריזמה של מומי היא לא "כריזמה מזרחית" אלא עוצמה של כח וכסף. אגב, יש דמות אמיתית כזו באחת התחנות האזוריות. מי שמצליח להכנס אצלו בתכנית זוכה לחשיפה ולפרסום וגם לכסף.

ושוב, הכותבת צודקת בעיקרון. אני חושב רק שהיא בוחרת בפתרון הקל, והשטחי, ולא מדייקת בפרטים.

אני לא חושבת שהכניסה של זוהר ארגוב בפרק האחרון של ארץ נהדרת היתה מקרית - אני חושבת שלאינפלציה הזאת של דמויות מזרחיות נלעגות יש קשר לפריחה של התרבות המזרחית הפופולרית. אז אנשי ארץ נהדרת מצאו להם את האליבי המושלם: הם מביאים את זוהר ארגוב כדי להנגיד את האיכות שלו מול "הפרחיות" של המומואים והמעתוקות. יענו, אנחנו לא גזענים, גם אנחנו אוהבים את ארגוב.
אבל בעיני, השימוש הזה בדמותו של זוהר כדי לרדת על המעתוקות הוא נורא. הרי אלה בדיוק אותם האנשים שלפני עשרים שנה היו בזים באותו האופן גם לזוהר עצמו, אז עכשיו הם מגייסים אותו כדי לבוז ל"מזרחי הנחות" התורן? מצטערת, אני לא קונה את זה. האנשים האלה מבועתים מההצלחה המזרחית הפופולרית, על אפם ועל חמתם של האלבשטיינים יקירי ליבם, ועל זה הם מגיבים. בהקשר הזה, הם נושאים את שמו של זוהר לשווא.

המאבק לא עובר בתודעתו של הלבן/אויב

גדעון גלעדי ז"ל הגדיר היטב את הקונפליקט בתחילת המאה ה 20 במשפט הבא "הקונפליקט בין הציונים-אשכנזים לבין היהודים בפלסטין".

ערוץ 2 מעניין כשלג דאשתקד והלואי והיה מתאדה עחד עם ההסתדרות הציונית,הקרן הקיימת והסוכנות היהודית.

זה מאוד נכון ולא מפתיע שהאשכנזים-ציונים מתעבים את מי שלא רוצה לטבול לדת הציונית-אשכנזית. זה נכון בהחלט שגיבורי המורשת שלי הם שאול טויג,אלברט קוג'מן,אברהם סרפתי,עקיבא קריף,דוד בן הרוש,נעים חלסצ'י,גדעון גלעדי ,שמעון בלס וסעדיה מראציאנו. זה נכון מאוד שהציונים אשכנזים מגדפים אותי כי אנשים אלה יוצרים את זהותי.

אנחנו לא רוצים לטבול לדת הציונית אשכנזית וזה באמת מכעיס את אויבינו

ההדגשים שאורלי שמה על הבדלים ב"דימויי מנהיגות וכוח", הם הדגשים דייקניים, שמסבירים בצורה חותכת את הבנת הדיכוי הסמלי-זהותי שלנו.

תגובתה:

"מה שמאפשר לצופים להחשיב את ההגחכה של הדמויות המזרחיות כניטרלית, כלא בעייתית הוא ההנחה ש`צוחקים על כולם`.
חשוב להדגיש את ההבדל בין בדיחות על נשים פולניות או על דמויות אשכנזיות בכלל לבין בדיחות על מזרחיים.

בכדי להבין בדיחה על אשכנזי אין צורך להיזכר באפיונים של טיפשות, קמצנות (במקרה של פרסים) או נתק מוחלט מכל מה שנחשב תרבות. אפשר להיזכר ברוע לב, קנטרנות או נודניקיות שאינם מעידים על כשל מנהיגותי.

בכדי להבין בדיחה על מזרחי צריך להיזכר באיפיונים שחוסמים אפשרות ללכת בעקבות מנהיג."

את צודקת לגבי עניין העובדה שגםן זוהר היה פעם נחשב נחות והם הפך לקלאסיקה (ק לאחר מותו)
אבל זוהר ארגוב לעומת החברה החדשים שמצליחים היה שר על אפליה והיה מחובר למקורות. הוא גם ידע לשיר ויש לו בהחלט מוזיקה איכותית. הבעיה היא שהזמרים המזרחים היום שמצליחים לא ממש מדברים על דיכוי. הם בהחלט שרים רק על בחורות ולא יודע על מה מעבר לזה.
אבל למען הכנות זה לא כל כך מפריע לי. מאחר זמרים וזמרות רימון למיניהם שמעצבנים ברמות בילתי יתוארו
( אריק ברמן, אפרת גוש). מבחינתי אין הבדל בין פרץ לברמן. לעומת זאת יש את דניאלה ספקטור ששרה מאד יפה והטקסטים על פחדים מפצצה אטומית מאד נכונים לתקופה.
וכאן גם האפליה. מאחר והמומואים למינהם הם רק צד אחד של הזמר המזרחי. הצד הלא מי יודע מה עמוק לדעתי.
אם צריך להקביל הייתי אומר שאבי ביטר ותמיר גל שהם נחשבים לכבדים ביותר אולי יום אחד יוכרו כזמרים איכותיים. הסגנון הערבי שלהם הלא מתפשר והטקסטים הדכאוניים הם הזוהר ארגוב הבא והאולי גם הבלוז השחור הישראלי של המחר.
כך זה ניראה לי. האפליה היא שהם קובעים לנו מי אנחנו. אנחנו זה מומי ופרץ וחדד ולא יודע מה.
ואם לא זה אז משתכנזים. האמת של המזרחים היא לא חאפלות וקולולולו. האמת הכואבת של המזרחים הם שירי דיכאון חסרי פשרה. זמרים ששרים על חאפלות לא מעמיקים. הם תפסו גל והם רוכבים עליו, וגם דואגים להשאר בסצינה בעזרת הרבה יחצנות ופרסום. אין להם שום עניין בתרבות. רק כסף וכוסיות.

אני מודה שאני רואה את ארץ נהדרת כי הם יודעים להצחיק.
טובי הליצנים בישראל הם גזענים. כמו שי ודרור למשל.
בישראל הומור איכותי כמו למשל ההומור בקדמה פשוט לא יכול להתקבל. זה לא קיין מבחינתם, על גבול מחלת נפש.
הם לא מכירים את זה בדיוק כמו שהקדמונים לא הכירו את האש. הם לא אשמים בכך. צריך ללמד אותם.
ואם יש כאלה שיודעים הם דואגים להסתיר את האמת מכולם.
האמת היא שבמקום בית ספר יצחק רבין לא יהיה ליטל מעתוק. יש גם מישהו שהוא מזרחי והוא לא מעתוק והוא יכול להחליף את דמות הגיבור הציוני המרוטה והחבוטה.
אצלהם זה או יצחק רבין או ליטל מעתוק. אין להם את האופציה של מזרחי חכם ומשכיל שהוא לא אנדרדוג כנוע ומתרפס. מזרחי הוא תמיד ניתמך. נעזר בהם. תלוי בהם.
או ברברי חסר שליטה עצמית רשע וטיפש או מזרחי שלומד ולומד ומאמין ב"טוב". קיצוניים האשכנזים האלה.
צריך ללמד אותם שיש גם אפור. לא רק שחור לבן.

כי אין דימיון בעיני בין מומי ומעתוק. היא סתם וולגרית ועילגת, אבל הוא שנון ופיקח ויש לו כושר ביטוי מרשים.

הקטע עם מסיקה ופלס היה הברקה. הכוניפות האלה הצליחו להבריח את מומי ושיראל מהאולפן. יעני, האשכנזיות המעודנות (ותסלח לי מסיקה. היא בעיני אשכנזיה) היו הרבה יותר כוחניות משני הגברים המזרחים.

והסיפור עם זוהר היה נוגע ללב.זה נכון, שהסתלבטו שם על המוסיקה המזרחית הפופולרית, אבל שילכו להזדיין. גם אני הצרכן שלהם ובעיני זה היה מרגש לדמיין שוב את המלך באולפן ולחשוב מה הוא היה אומר על זה ואיך הוא היה מסתדר בתוך המסחרה הזו. מי באמת המלך מומי, או זוהר.

הם גזענים שם בארץ נהדרת. על זה אין ויכוח. אבל גם מוכשרים ויצירתיים מספיק, כדי לעשות מוצר שהוא יותר מסך כל מרכיביו. אני מציע לנסות לראות את זה לא בדרך הקלה, ולא בעיניים של אנשי ארץ נהדרת.יש פה יותר מזה.

בפרק האחרון של ארץ נהדרת על ההוא שדחף לכתבות- על מצב התרבות בארץ. שם הכל מתחיל: למה מיליונים להבימה? יש פה מלחמת תרבויות. גם שם מעמידים את שיפוץ הבימה מול מועדון "הפלקה" ולא מול תזמורת אנדלוסית או תיאטרון מרוקאי. ההעמדה היא של תרבות גבוהה מול תרבות פופ מזרחית.
בגדול פוריה צודקת יש פה ריאקציה חזקה בגלל מלחמת התרבות אבל בדבר אחד היא טועה בגדול: בכך שהיא מושיבה על כסא הנאשמים את אבי ניר ואייל קיציס "האשכנזים" ומזכה מכל אשמה את את כל המזרחים שמבעירים את עצי מדורת השבט: מארז בן טולילה, לימור בנאי, פייניש, שני כהן, מריאנו רותם אבווהב וכל שאר המזרחים שגילו באיזה צד של המזרחיות מרוחה להם החמאה ולמי כדאי להם ללקק את התחת. הם היום השולטים. הם גוזרים אחלא קופונים על הדאחקות על חשבון אחיותיהן ואחיהם שלא "יצאו מזה" שנותרו מאחור בשכונות, בעיירות במזרחית. שמעתי ראיון ביום שבת בבוקר עם מריאנו. הוא אמר שהמערכון שהוא הכי אוהב וגאה בו הוא זה של הפילוסים בצימר. הוא גם סיפר איך נבנות הדמויות. יש להם חלק לא מבוטל לשחקנים בהבאת הדמויות ובחומרים. ולהתייחס אל כל החברה האלו כאל "תינוק שנשבה". ההצלחה האדירה של ארץ נהדרת (במושגים של רייטינג ושטיפת מוח ציבורית) היא בעיקר בזכות האותנטיות של השחקנים. ספק אם טל פרידמן היה מצחיק כל כך בדמויות של מרגול "תחינילי בוץ אחד אני ממהרת" או בדמותה של ליטל מעתוק - "בחיים לא", טל פרידמן יכול לשעשע אותנו בדמות של סוניה פרס, שלי יחימוביץ או הקופאית הרוסיה, אבל את שאר העבודה השחורה רק המזרחים פה יכולים לעשות. בעיני השחקנים והשחקניות האלו לא פחות "אשכנזים" מקיציס ואבי ניר. למרבה הצער האוייבים הגדולים ביותר של התרבות המזרחית והמזרחיות כיום הם מזרחים במוצאם הביולוגי ויש להם אינטרס אישי לשמר את מעמדם המיוחד כמי שהצליחו בזכות עצמם וכשרונם ולא בזכות שיתוף הפעולה הנפשע שלהם עם הגזענות האשכנזית. לזכותם ניתן רק לומר שהם לא המציאו את הפטנט. לפניהם היו שם זאב רווח ואחרים בתפקיד הערס המרוקאי ש"תפס" לו אשכנזיה.
כל עוד ננקה את עבדי הבית המזרחים והמזרחיות מכל אשמה ואחריות לתרבות השנאה שהם מובילים לא יחול שום שינוי. מי שעומד בתור להביא את ויסקונסין ומי שמשלם עכשיו מאות אלפי שקלים כדי להביא את הפילהרמוונית לאשדוד זה לא אבי ניר, לא ראש עיר מזרחי ואפילו לא הוראה משרת התרבות האשכנזיה אלא, ראש העיר שחנו דיאלנא, מה שנקרא. הסיפור המזרחי מת. לחנה אזולאי נמאס ממאבקים מזרחים פמיניסטים ומזרחים היא עכשיו עסוקה בגבינות וביין. נמאס לה לשלם מחירים, לא לקבל תפקידים בגלל דעותיה. לזכותה ייאמר שהיא מגנה את הגזענות של ארץ נהדרת, היא לא תיתן לנו יותר יצירות מפתח בקולנוע כמו "שחור" והפועלות במצפה, אבל לפחות ולא תשתתף בתפקידים סטריאוטיפים מזרחים.
הגיע הזמן לשנות את השיח ולהפנות את האש כלפי הוסלים המזרחים, שנוטלים חלק בפשעי הגזענות האשכנזית הזו, ולהציג אותם כאופורטוניסטים, גזענים וכאכולי רגשות שנאה עצמית והתבטלות עצמית בפני האדון האשכנזי. ומצד שני לאפשר לאשכנזים שמתחלחלים מההומור הירוד של ארץ נהדרת להצטרף למאבק נגד הגזענות. ארץ נהדרת אינה סאטירה אלא מנגנון תעמולה של בעלי הון נגד כל מוחלשי החברה: מזרחים/יות, פלסטינים/יות, אתיופים/יות, מורות, ועוד, כדי לזרוע עוד ועוד פירוד ופיצול. אופיום בידור להמונים.
ברגע שה"כוכבים" ידעו שהמזרחים מחרימים אותם, הם יחשבו פעמיים לפני שיופיקו בדיחה לא פוליטיקלי קורקט מגרונם.

עכשיו ראיתי את המערכון על זוהר.
הוציאו אותו מהקבר כדי לעשות ממנו צחוק.
שיעשו צחוקים על בן גוריןן. על רבין

ולכל הרוסים שהצילו אותנו בפעם שניה מכליה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3842545,00.html
בכל דור ודור בא האשכנזי או הרוסי ומצילנו מידם

בעיקרון צודקת פוריה גל, למזרחי אין קיום אם הוא לא מגוחך או לפחות דמותו מעלה דאחקות. הפרטים כבר לא חשובים באמת. הכוונה היא הקובעת - הכוונה מאחורי עיצוב הדמויות האלה ואחרי הבאת מזרחי מסויים ולא אחר לאח הגדול וכו'. גם אם אתה בדרן מזרחי מקצוען, דע שצוחקים עליך, לא איתך.

אבל הכי נורא בעיניי זה שהמזרחים נהנים מאוד מהבידור הזה. משם גם בא רוב הריטינג לדעתי. אם לא היה רייטינג כזה טוב ואם מזרחים לא היו נהנים מזה כל-כך, אז זה פשוט לא היה קיים. ישבתי עם אחיי ואחייניי והם כולם התגלגלו מצחוק ונורא לא הבינו למה אני לא מוציא חיוך. מקלקל שמחות שכמותי. הטלויזיה היא רק השתקפות של המקום הנורא גזעני הזה בו לבן לא יכול לעולם להיות מגוחך או נלעג גם אם הוא נורא משתדל.
קשה אבל אפשר להתנגד ולהיאבק הגזענים הללו באותם כלים (טוב, כמעט) האינטרנט יכול להיות כלי מצויין למלחמת נגד, אבל האומנים המזרחים הפוליטיים עסוקים במירוץ אחרי הלחם לצערי. מישהו צריך לעשות סרט תיעודי על גזענות בטלויזיה המסחרית בישראל ולהפיץ בעולם. דבר אחד חשוב -- צריך לדחות את המסגרות האלה בשתי הידיים ולא לקבל מהן אפילו קמצוץ אחד, גם אם הוא נראה הוגן בים של גזענות (זיו), כי הכוונה, נקודת המוצא, הן תמיד גזעניות.

בגדול את צודקת, והיום המצב שונה וכמו שסמי אמר: יש פה ענין עקרוני.
אחי הביא לי פעם דיוידי של "ארץ נהדרת" והיו שם מעט מאוד דברים שהצחיקו אותי. אני זוכרת רק שניים: אחד הוא קטע על הדאווין של הקפה גרנדה-גרנדה לעומת זמרת מזרחית שרוצה שיעשו לה קפה (אבל חונה על המדרכה ומשלמת קנס) והשני הוא הקטע על הישראלים שרוצים לצאת לחו"ל לטיול, מוגבלים בגלל אזהרות משרד החוץ מפיגועים ובסוף נוסעים למקום הכי בטוח לישראלים, עם גדר ושמירה: אושוויץ. בשני הקטעים הללו הם צחקו על אשכנזים ועל ישראלים בכלל. וזו סאטירה טובה ועוקצנית, כשיש הומור עצמי ולא דחקות על החלש.
אבל בדבר אחד אני לא מסכימה איתך:
זה מאוד בעייתי לעשות פסיכולוגיזציה של עבדי הבית המזרחים ולהגיד שהם אכולי שנאה עצמית. הם משרתים של האדון ברמה הקולקטיבית, אבל גם עלייך ועלי אומרים יהודים אחרים שאנחנו אכולות שנאה עצמית כי אנחנו לא ציוניות. לכל אחד יש את הסיפור שלו ברמה האישית, אנחנו צריכים להתעסק ברמה הציבורית ובתופעות של התנהגות של קבוצה.
במובן הזה סמי ואת גם צודקים: ברגע ששחקנים מזרחים צוחקים על קהל מזרחי שצוחק על עצמו ומלעיג את עצמו, מספיק אשכנזי אחד שגוזר קופונים (במקרה הזה אבי ניר, אבל כמייצג של כל התקשורת). מהמקום הזה מזרחים יכולים לצאת רק בעזרת מודלים כמו הדיון פה, שמראים שיש מזרחים אחרים.

אני מסכים עם כולם, ולא הייתי כותב כלום אם לא הייתי חושב, שלא מספיק להגיד שהעיקר הכוונה והמוסר הירוד של יוצרי התכנית.

כי אנחנו היום כבר לא בימים של סלאח שבתי. ההוא עשה כל מה שאמרו לו וקיבל רק יריקה בפנים. היום לחלק מהמזרחים כבר יש כוח. רובם משתמשים בו להשחית, כמו שאומרת שירה, אבל אנשים כמו מומי או מרגול (האמיתית והטלויזיונית) או שימי פילוס ודיקלה לא עושים את זה.

זה לא שאני מסכים לקבל מארץ נהדרת נדבות. (לסמי). אני לא מסכים לקבל מהם כלום. אבל מה שהם עושים משקף את המציאות. גם הם בוחרים בדרך הקלה של חיקויים של המציאות, ולא נסיון להשפיע עליה.

הם לא המציאו את הלעג על עמיר פרץ או עוזי כהן. הלעג הזה היה רווח בציבור. הם רק הקצינו את זה בדרכם הבהמית.

והם גם לא המציאו את מרגול ואת מומי. האנשים האלה קיימים. מרגול עשתה בית ספר לאשכנזים הגזענים עוד לפני שהם נולדו בכלל. והיא גם עושה את זה בסידרה. ושימי ופילוס מסרבים להלחם (וגם ללכת לצבא) גם במציאות.

לשים את מומי ואת עוזי כהן (האמיתיים והטלויזיונים) באותו סל זה לראות את המציאות דרך העיניים האשכנזיות של אנשי ארץ נהדרת, כי הם לא אותו דבר בכלל. לעשות מעוזי כהן בבון זה בזוי. זה מיותר. זה מקומם. אבל עוזי כהן הוא אכן רפה דיבור ורפה שכל. להגיד על מומי שהוא כזה, או להפוך את עינב בובליל ל"בובלילים" זה להחמיץ את העיקר.

אני חושב שהדמויות של מרגול, מומי ושימי פילוס ודיקלה לא נוצרו אצל היוצרים של ארץ נהדרת בכוונה. הם בחרו לשקף את המציאות כדי להביא דאחקות ורייטינג, אבל הדמויות קיבלו נפח משל עצמן והן לא תלויות יותר ביוצרים שלהם.

אני חושב, שאפשר גם לדון בהם ללא תלות במה חושבים עליהם היוצרים שלהן. הדמויות עצמן (האמיתיות) מרגישות עצמאיות מספיק כדי לבטא את עצמן. מרגול לא זורקת זין על אף אשכנזי גזען והשדרן מומי (האמיתי) משמיע פופ מזרחי ומכתיר מלכים כראות עיניו. נדמה לי שאנחנו יכולים גם לפרגן להם את העצמאות הזו ונדון בהם לגופם, לא דרך המשקפיים האשכנזיות.

זקי, נכון מאד ההבדל שאתה מדבר עליו בין התכנים של זוהר לבין הרבה מהזבל ששומעים היום. ברור שאין מה להשוות בין האיכויות והכאב והעומק בשירה של זוהר לבין קובי פרץ, למשל. אבל אני לא קונה את הפאסון של ארץ נהדרת כזועקת את זעקתה של התרבות המזרחית המידרדרת. הדמות של זוהר שימשה רק בשביל להעצים את הגחכת המומואים.
זיו, נכון שהיתה גם יציאה על קרן פלס ומירי מסיקה, אבל מומו ומעתוק הם דמויות קבועות בתוכנית. יענו, כל שבוע נראה אותם משתטים. ואני לא חושבת שהדמות של מומו נועדה להיות פחות מגוחכת מזו של מעתוק - היא ערמומית, על סף הקרימינלית (מקבל כסף מהזמר כדי לשדר את שיריו), מפונפן, אוהב חנופה וכו'.
יש לארץ נהדרת יציאות סאטיריות טובות לפעמים. אני חושבת שהקטע על זה שמי שבאמת מטיח נעליים בפרצופו של בית המשפט הוא הצבא היה טוב. אבל כמובן שגם שם, הדביקו לבייניש מבטא ייקי עמוק שאין לה בכלל במציאות!!! כדי להדגיש את תרבותיותה ומכובדותה של הגברת, ואילו אשכנזי - טוב, ברור איך מציירים את אשכנזי.. בקיצור, העניין הזה של הגחכת המזרחים טבוע עמוק בתוך הגנטיקה של ההומור הישראלי, וגם ארץ נהדרת לא המציאות כאן שום דבר חדש.

יוני, "צוחקים על כולם" זה באמת לא טיעון להגנה. וזה נכון גם, שהמאפיינים של בדיחות על אשכנזים ומזרחים שונות.

אבל המציאות לפעמים גדולה על כל אלה. מי בדיוק יכול להציג את מרגול כטיפשה או כלא תרבותית? אם יעשו את זה בארץ נהדרת, יצחקו עליהם ולא עליה. והם באמת עשו את זה לעמיר פרץ ולעוזי כהן. לא למרגול. היא אסרטיבית, חכמה, יודעת להתבטא, ומעמידה את הפלצנית מהקפה במקום הכי נכון בשבילה. שוכבת וקופאת מקור בתוך המקרר של העוגות מרגרינה המגעילות. לא נורא שתתקרר קצת מהפלצנות שלה.

ולזקי, עם מומי המלך זה יותר מורכב. הוא המלך של הפופ המזרחי. אז זה לא לטעמי וגם לא לטעמך. אז מה? למה לתת לאשכנזים לקבוע שזה רע ולהסכים איתם? הרי על פלס ומסיקה וברמן וגפן ושאר החנטרישים של הפופ העלוב הם לא יגידו שזה רע.

אם נחפש רק את זוהר ובניון, ונדחה את הפופ המזרחי ואת מומי המלך כנחותים, אנחנו למעשה מסכימים עם האשכנזים, שפלס וברמן זה איכות ואייל גולן ושרית חדד זה חרא. האיזכור של זוהר אצלם זה רק מס שפתיים כדי להעביר את האמת הזו שלהם. לא טוב ליפול למלכודת הדבש הזו.

זיו - הבעיה לא מה יוצא להם, אלא מה היתה כוונתם - הלעגה הלעגה הלעגה. הבעיה לא ארץ נהדרת או ערוץ-2, הבעיה היא כל הערוצים המסחריים, כל הזמן. ונה לנו כי נלין על המזרחים אם אצלי בבית חושבים שאני מגזים....

הנה קטע מתגובתי לפוסט הנ"ל שפרסמתי בהעוקץ (לפני ששמתי לב שהוא פורסם גם כאן) -

אנחנו בעיצומה של אחת ההתקפות השיטתיות וחסרות התקדים בהיקפן על המזרחים: לא רק דמויות מזרחיות נלעגות בתוכניות מצחיקות-כאילו (ראיתי השבוע מין מערכון עם אחד "מצחיקן", שבו דמות עם שם אשכנזי, איזה "חיים שמוצניק", מדברת עם ח` וע` בוטות. למה? כי המבטא המזרחי הוא מפלטו של הנבל, חסר הכשרון, האויל, ומי-שאינו-יודע-להצחיק-אחרת!), לא רק העדרות מוחלטת של מזרחים ומבטא מזרחי מכל הקשר תקשורתי אחר בערוצים המסחריים (איזה פרשן/ית, איו חזאי/ת, איזה דרמה נוסח "בת-ים ניו-יורק", משהו... ואל תגידו "הבורר", פשוט אל תגידו) ---

--- אלא ז`אנר חדש, שברוב המדינות המתוקנות היה מעיף את יוצריו לפח האשפה של ההסטוריה – ההלעגה הכמו-תיעודית. "הבובלילים" היה סרט-הלעגה, שמתעד הכנות לחתונה של מזרחים (אוי! אוי! להתפוצץ מצחוק!), ו"אבי ביטר" היה סרט-הלעגה, שמתעד מסע הופעות של זמר... נכון! מזרחי! (צחוקים בח` רבתי), ואפילו "התבורי`ס" (מצחיק, אה, כמו הסופרנו`ס, צורת ריבוי אנגלית של שם משפחה מזרחי. קורעעעע! בע` רבתי גם כן) התכוון להיות סרט-הלעדה, שמתעד – כמה מקורי ושנון – עוד משפחה מזרחית.

לדעתי מעולם לא הגיעה גזענות אנטי-מזרחית בוטה, חד משמעית, גלויה, ומרוצה מעצמה לדרגות כאלה של לגיטימציה ושליטה בכל דיבור ציבורי – בידורי או רציני (כלכלנים כבר אמרנו?). ואני כבר לא מדבר על טוקבקים ותגובות. ובסוף חנה אזולאי-הספרי יצאה היחידה - אבל היחידה - שאמרה את זה בגלוי: גזענות גזענות גזענות

די די כבר, כל עם ישראל על כל גווניו צוחק ונהנה על דמויות ססגוניות הן מארץ נהדרת והן מסרטי בורקס ישנים - עם לא שמתם לב ישנם שם גם הרבה דמויות קוריוזיות אשכנזיות של "באבא לובה", פישלזון ו"סטלה המגמרת" - אז נכון הן מוחצון, אך זה דרכו של ההומור, במיוחד הומור יהודי - תביטו בדמויות היהודים ביצירותיהם של הקלאסיקאים שלנו כגון מנדלה מוכר ספרים, באבל, מאיר דיק - ההחצנה של סרטי בורקס בטלה בשישים לעיתים לעומתם.

מפחדים, כאילו שאתם לא מניפים שני כובעים, כאילו שאתם לא מעגלים את הפינות המזרחיות שלכם , כאילו שאתם לא מתאמצים ברגע המתאים , להבליט את השוני שלכם מאבי ביטר, מקובי פרץ, וכן, ששי כחלון אמר שזוהר ארגוב הוא הקלאסיקה הגדולה אתם לא באתם להלוויה.

כן שי כחלון ורוני שמואל עשו לזהר אזכרה, הלכנו לקבר ביום העשרים שנה, הוא קבור בין עשרות כוזרים, בכיתי והבטחתי לו, זהר עוד נוציא אותך מכן ונהפוך את הר הרצל להר עורקבי , כמובן לאחר שנעבור עם בולדוזר בכדי לסלק מפגעים למיניהים...........

הכוונות שלהם חשובות בעיני רק בהקשר של התוצאה. כשאני רואה את עוזי כהן הבבון, אני אומר שזו גזענות בהמית, וגם יודע להסביר למה.

אותה הגזענות קיימת גם עם מומי ומרגול, אבל שם זה לא הצליח, כי אלה לא משתפים פעולה. מרגול מצפצפת עליהם עוד לפני שהם נולדו ומומי לא ישמיע את קרן פלס בתכנית שלו, אפילו אם יאיימו עליו עם רובה.

אני לא אוהב פופ בכלל. לא מזרחי ולא מערבי. הפופ בעיני זה לא סחורה. רק מסחרה. אבל להגיד על מוסיקה מזרחית שהיא זבל, זה בעיני לשתף פעולה עם השיח האשכנזי. כל פעם שהבן שלי אומר את זה אני מזכיר לו את פלס וברמן ושואל אותו למה עליהם לא אומרים זבל. זה בדיוק אותו דבר.

אתם לא היכרתם את עוזי כהן ואני כן היכרתי, שכן התגוררתי ברעננה 16 שנה ומילאתי בעיר תפקידים שונים, רובם בהתנדבות.
ובכן, עוזי כהן זכה בצעירותו לתמיכה מצד גורמי השמאל ברעננה, שנתנו לו פרנסה.
לאחר ששמן ובעט, עבר לשרת את הימין בעיר, בבוגדו בכל מי שעזר לו ותמך בו.
ואף-על-פי-כן, לא התחשבנו אתו ונתנו לו תפקיד בכיר בעיריה, למרות חוסר כישורים בסיסי.
משם, כמובן, טיפס אל מרכז הליכוד.

לדבר על אוכל , על מוסיקה על הרגלים מיניים, מעיד הדבר שזה אתר שמהותו שיושביו הם בלפנים שאין להם אומץ לומר שכולנו התחתנו מתוך אופרטוניזם......

שאין זיונים חינם..................

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

פשוט לקרוא את דברייך.

ולרוץ להגן על זיו (שאינו זקוק להגנה) לשם על זה נאמר בשכונה.

תשאר נעשה קטעים.................

לאיזה ״גורמי שמאל״ ברעננה אתה מתכוון? לא זכור לי שהיה שם סניף של מק״י טו מצפן. התוכל להבהיר?
תודה 

לצבי,
אתה יודע, לשמאל יש גוונים אחדים. מכיוון שברעננה לא היה סניף משמעותי של מק"י ול"מצפן" לא היה שם אפילו פעיל אחד, השמאל ברעננה היה ההסתדרות (מדובר על שנות ה-70), מפלגת העבודה, מפ"ם. ולמען האמת, אפילו המפד"ל ברעננה יצגה שמאל פועלי למדי. כדאי לזכור שמייסד ש"ס ומנהיגה הראשון היה רבה הספרדי של רעננה.
רעננה בשנות ה-70 היתה עדיין ישוב חקלאי בעיקרו, שבו לא התקיימה כלל עבודה זרה!
זו גם היתה המושבה הראשונה שביצעה אינטגרציה בחינוך בין השכונות למרכז העיר, בבטלה, למעשה, את אזורי הרישום ןבהנהיגה צפיפות זהה בכיתות של כל בתי הספר. אם לא כן, בתי הספר השכונתיים היו סובלים מצפיפות ובתי הספר במרכז המושבה היו שומרים על ממוצע תלמידים נמוך לכיתה.

הכוונה היתה להציג את עוזי כהן המנוח כפי שהיה. דעותיו של זיו לא עלו על דעתי בעניין הזה.
באשר להגדרה "כוזרי", צר לי לאכזב אותך. בחקירת מוצאי לא היה לי אב כוזרי מעולם ולא היתה לי אם כוזרית מעולם.
צר לי לאכזב אותך, אבל גם הסטריאוטיפ "אשכנזי" לא מצליח להידבק אלי מחמת תודעתי נוגדת הסטריאוטיפים ועוד תכונות גנטיות קדמוניות.

ככה זה עובד, כמו השמאלנית התורנית שנגד סריאוטיפים אבל מכי הנשים מעשנים נרגילה

"השירים שלו שומרים על טמפרטורה ים-תיכונית בלי להשתנק מהתלהבות, רגישים בלי רגשנות, יפים בלי לזעוק את יפעתם"

במקרה קראתי את זה הרגע
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1147545&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0

לשם, זה העורך של הוצאת קשב. האם אתה מסכים איתו? האם אלה הקריטריונים שלפיהם אתה פעלת?

הציטוט המלא מהמאמר שהביא מונוטיפ:
"פנקס הוא משורר האנדרסטייטמנט והאלגנציה האירופית, מי שיצר מבע שירי היודע את מידותיו ואת גבולותיו. השירים שומרים על טמפרטורה ים-תיכונית בלי להשתנק מהתלהבות, הם רגישים בלי רגשנות, הם יפים בלי לזעוק את יפעתם בראש חוצות."

אלה גזעניך ישראל.

איך אתה מגדיר "עבודה זרה"?

1. מה זה בדיוק "נתנו לו פרנסה" ? הוא היה מקרה סעד או שקיבל כסף תמורת דברים שעשה ?
2. "ואף-על-פי-כן, לא התחשבנו אתו ונתנו לו תפקיד בכיר בעיריה, למרות חוסר כישורים בסיסי.", כלומר, המערך ומפ"ם ברעננה דאגו לתפקיד בכיר בעיריה עבור אופורטוניסט חסר כישורים ?
נשמע לי מדבריו של לשם (אין לי שום ידע אישי בנושא) שמצב השלטון המקומי ברעננה הוא מתחת לכל ביקורת, בלי קשר לעוזי כהן, ושלמערך ולמפ"ם יש תרומה נכבדה לזה.
ואני מצטרף לתהיה של צבי איך לעזאזל השמאל קשור לזה....

נ.ב. מה פירוש "שבו לא התקיימה כלל עבודה זרה!" ? עבודה של מי היא "זרה" ? או שהכוונה היא שלא היו שם טקסים פגאניים ?

לזיו ולכל מי שטוען שהדמויות המזרחיות בארץ נהדרת /סלאח שבתי/לימור אינן נלעגות , סטריאוטיפיות או מבזות, רק בגלל שהן גם וגם:
דמות שהיא גם עילגת אבל גם ערמומית, גם חסרת תרבות אבל גם עושה קומבינות לאשכנזים ויודעת מאיפה משתין הדג/לא פראיירית וכו' - ולכן כביכול אין כאן הלעגה.

לדעתי זו טעות ליפול למלכודת הזאת ולחשוב שבגלל שנתנו לדמות הזאת בתחתית הסולם החברתי איזושהי נקודת כוח "עממית" כלשהי (תודה רבה באמת) אז הוציאו אותה חזקה.
ראשית, מאז ומתמיד דמויות בתחתית הסולם החברתי היו חייבות להיות גם בעלות איזושהי נקודת כוח עממית, בין אם זו "חכמת רחוב" ובין אם זו ערמומיות.
דמות שכל כולה בתחתית הסולם החברתי, ואין לה אף הון יתרון או נקודת כוח, אפילו לא כוח "עממי", "של הרחוב", לא תהיה דמות מענינת ואפילו לא מצחיקה, ולא תהיה דמות שיכולה להחזיק מערכון - אפילו לא מערכון שטחי כמו של ארץ נהדרת.

מה שהופך את הדמות לדמות קומית שמחזיקה מערכון הוא דווקא הכפילות, השניות, או הדו ערכיות הזאת. הדו ערכיות הזאת כמונח שפרויד טבע, והומי באבא פיתח (למרות שאישית אני לא תמיד מחסידיו) כשניתח את הסטריאוטיפ הקולוניאליסטי של העבד או של ה"נייטיב" בקולוניאליזם. לפי באבא, מהותו של הדימוי הקולוניאליסטי של העבד או של ה"יליד", זו דווקא הכפילות הזאת: הוא באותה עת גם וגם, גם טיפש (עילג) וגם חכם (ערמומי ובעל "חכמת רחוב"). הוא גם תחמן וקומבינטור אבל גם נאמן (לאדוניו הלבנים), וכו' - בכל צמד תכונות לכאורה הפוכות, אבל בפועל הן אלה שמייצרות את הסטריאוטיפ.

בקיצור, בדיוק הנקודה שהעלית, בדיוק המורכבות הזאת שהצבעת עליה בדמויות מסוימות, בדיוק אותה שניות ודו ערכיות, היא מה שמאפיין את הסטריאוטיפ הקולוניאליסטי לדורותיו. יותר מזה, היא המרכיב העיקרי שעליו מבוסס הסטריאוטיפ הזה.

ולכן , העובדה שדמות מזרחית נלעגת מסוימת אוחזת גם באיזושהי נקודת כוח "עממית" כלשהי (כסף שהרוויחה מעיסוק עממי/חוצפה/ערמומיות - תמיד סביב מנעד התכונות הזה) אינה מוכיחה שהדימוי אינו סטריאוטיפי, אלא דווקא היא הלחם והחמאה שעליו נבנה כל סטריאוטיפ.

ולכן, לדעתי, זה לא נכון לומר "ליטל מעתוק היא גם תחמנית ושולטת בטכנולוגיה ולכן זו לא דמות נלעגת" (כמו שמישהו כבר כתב) או "מומי לא וולגארי (למרות שהוא מקבל כסף כדי לדחוף שירים) כי הוא יודע מאיפה משתין הדג"; ראשית כי זה מה שעומד בבסיס כל סטריאוטיפ , ושנית מפני שלמרות נקודת החוזק האחת של הדמות, עדיין כשצופים במערכון מאוד ברור מה יחסי הכוח, ברור באיזה צד מרוחה החמאה, למי צריך ללעוג ולמי כדאי להיות דומה. ובעיקר, מאוד ברור על מי הבדיחה.

מה הכוונה "להיות מכובד במעמדו"? האם להיות "נאמן" למיטיביו בעבודה, מפ"ם או המפד"ל זה יותר מכובד מאשר להצטרף לליכוד?

הוא אדם שאין לו פילטרים, משחרר, בואו נשמור עליו. אל תשחטו את הפרה שנותת חלב טעים, לשם זה הדיבוק, שטמוע עמוק בנפשו של הציוני, ובוא נקשיב לו.........

כפרה עלייכם אני מבין שאתם רעבים , גם אני.

אך עזבו הוא הפיתיון שאיתו נביא את הכריש הכוזרי...

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=698085

חברים תכבוד אותי על העבודה שעשיתי בשביל להבין את נפשכם , מוני יקים ודוקטור גבאי אמרו לי שאני חולה נפש כבד..................

ליורם,
לא צריך לחטט כל-כך הרבה מתחת לאדמה.
בצעירותו היה מדובר באיש נחמד, יליד שכונה, ששמחו לסייע לו להתקדם בחיים. והוא התקדם שלב שלב בסולם העסקנות המקומית כאשר הוא עובד בשכר.
בשלב מסויים פנה עורף למי שסייע לו ואף-על-פי-כן ניתן לו להתקדם ברעננה והיה בעל משרה בעירייה, עד שהתמנה להיות מנהל מחלקה.
כך נהגה רעננה ברבים מבני השכונות ולא הפלתה אותם לרעה לעומת ותיקי המושבה. מה לעשות, זה נוגד תפיסות סטריאוטיפיות, אולם אני מסוגל לדבר על כך רק מתוך נסיוני ברעננה.
רעננה היא אחד המקרים החריגים בניהול עיר בישראל. מיום יסודה ב-1924 היא נוהלה אולי בצורה הטובה ביותר בארץ. עד היום, ככל שאני יודע, לא היו לה גרעונות תקציביים.
בשנות ה-70 נוצר ברעננה מצב שבו מרכז המושבה היה אמיד והשכונות היו דלות יחסית, אם כי לא שכונות עוני. כל המפלגות בעיר, מועצת הפועלים והעירייה יצרו מעין "קואליציה" לשיפור מצב השכונות וסגירת הפערים בין שכונות למרכז המושבה (אחר-כך העיר).
בין השאר, מאמץ רב הושקע בשוויון במערכת החינוך.
כבר ציינתי בהערה קודמת שיצר האיש עוזי כהן היה טוב מברייתו. אולם בשעה שבה ניסה לקפוץ מן הפוליטיקה המקומית (הנינוחה מאוד) אל הפוליטיקה הארצית, אופיו השתנה ונהפך ליועץ רע.
חשבתי שהביטוי "עבודה זרה" יתקבל בהבנה כאשר מדובר לאחר 1967. הכוונה היא שבכפר סבא וברעננה המשיכו החקלאים לעבוד בשדותיהם ולא בחרו בדרך הקלה יותר של שכירת פועלים חקלאים ערבים, למרות קרבת הערים הפלסטיניות, כקלקיליה, למשל.

תענוג להשוות אותה עם התגובות הבוטות שהגיעו בשעתו מטעם בצלם.

ולעצם העניין, אני מסכים עם חלק גדול מדברייך, ולכן אתייחס רק לאי ההסכמה.

לדעתי, אין זהות בין סלאח שבתי לבין מומי או מרגול, וכתבתי את זה. לכן אני גם לא מקבל את מה שאת מכנה "שניות" לגבי מומי ומרגול. (וכן לגבי סלאח שבתי). שני אלה לא משרתים את האדון האשכנזי. ודאי לא שימי ופילוס, שהיו מהבודדים שסרבו להשתתף בהרג בעופרת יצוקה (גם אם כדמויות דמיוניות).

וגם, למה לדבר על ערמומיות, קומבינות וחכמת רחוב ולא על פיקחות ושכל ישר? ולמה מומי ומרגול עילגים? הם מתבטאים יפה ומדוייק, ללא כל עילגות.

אני לא יודע מה כתב הומי באבא, אבל מפרויד קראתי לא מעט. שוביניסט ומתנשא הם התכונות הפחות גרועות של האיש (הסופר גאון) הזה.

זה ברור לנו למי "צריך" ללעוג, כי אנחנו מכירים את היוצרים של ארץ נהדרת. אבל למזלנו (ולאסונם) חלק מהדמויות האלה כבר קיבלו חיים משל עצמם והם רואים את עצמם שלא דרך העיניים של אשכנזי ארץ נהדרת. אני חושב, שגם אנחנו צריכים לעשות את המאמץ הזה.

לזיו,
ראה דברי למעלה.
כדאי גם להבין שברעננה היתה קואליציה עירונית מקיר לקיר בין השמאל לימין.
אתן עוד דוגמא: ברעננה היה מוסכם שאם למכבי יש נבחרת שחייה, הפועל לא תקים קבוצה מתחרה. להפועל היתה קבוצת כדורגל, מכבי לא הקימה מתחרה.
כולם היו שותפים במרכזי התרבות העירוניים וההסתדרותיים.
כולם שיתפו פעולה נגד הבאת עובדי קבלן במקום עובדים מקומיים, וכו' וכו'.
אני מודה שזה היה שונה ממקומות רבים אחרים, אך מה לעשות? זה היה כך!
וןבאשר לעוזי כהן, היינו מכרים טובים עם הרבה הסכמות, שיתופי פעולה, חיוכים ודאגות משותפות.
אולם, כאשר הפוליטיקה הארצית החלה לקרוץ אליו בשנות ה-90 (אני כבר לא חייתי ברעננה), התנהגותו של עוזי השתנתה באופן שאינני מבין בדיוק.
לשי כחלון:
בא לך להסתלבט עלי? קדימה! בכיף!
אני מניח שקשה לך להתמודד עם החיים כאשר אין הם מוצגים כסטריאוטיפ.

למונוטיף,
קודם כל, אינני העורך של הוצאת קשב.
שנית, הוצאת קשב לא הוציאה לאור שירים משל ישראל פנקס.
שלישית, הרשימה הביקורתית המצוטטת אינה פרי עטי ואינני אחראי לה.
רביעית, שירתו של פנקס אכן משקפת אדם שלא נולד בישראל. ההשפעות על שירתו רבות ומגוונות, לרבות השפעתו של אליאס קאנטי, שמקום הולדתו היה סמוך למקום הולדתו של ישראל פנקס.

זיו,
אני מבינה את הנקודה שלך אבל לא מסכימה.
אתה צודק, לנו זה ברור למי צריך ללעוג ומי כאן הפאתטי. לנהטו ברור שמרגול עושה להם בית ספר ושמומי חד וחריף ולא מתבייש בתרבותו, (גם אם, היי, הוא עדיין מושחת במובן שהוא מקבל כסף מתחת לשולחן כדי לקדם שירים - ארץ נהדרת לא ויתרו לו על התכונה הזאת). לנו ברור שלשלם כסף לכותבים שבסוף ישחזרו שוב את הסטריאוטיפים הלעוסים ביותר, זה עלוב ופאתטי. לנו זה גם ברור שחייבים לבקר את זה ולקעקע את הלגיטימיות שנוצרה שמאפשרת להלעיג את המזרחי בכזאת אובססיביות.

לנו זה ברור - לא בגלל שאנחנו יותר חכמים ממישהו אלא כי היה לנו מזל והיתה לנו הזדמנות להחשף לשיח ביקורתי, לעשות את ה"פירוק" הזה של השיח הקיים, לראות את הדברים מבחוץ, לא ללכת כצאן לטבח אחרי הדימויים שהאכילו אותנו לגבי מזרחיות בתרבות המיינסטרים. אישית, לי היה את המזל הזה בזכות סמי שדרכו נחשפתי בשנת 99 לכל מה שלא ידעתי על קרל פרנקנשטיין ודומיו.
אבל מה עם רוב צופי ארץ נהדרת? כולם חתרנים וביקורתיים? כולם יכולים עשות קריאה ביקורתית לדמויות הסטריאוטיפיות כמו שאתה עושה? הלוואי.

אנחנו יכולים לעשות קריאה חתרנית של הדמויות האלה ולהראות אותן דווקא כחזקות, כבעלות כוח, כחתרניות, מאתגרות את השיח הקים וכו' - אבל הקריאה החתרנית היא שלנו, בנקודת המבט שלך, לא בהכרח זו הייתה הכוונה של כותבי ארץ נהדרת ולא בהכרח כל ילד שצופה בזה תופס את זה ככה.
לדעתי אם רוצים באמת לבקר את התכניות המיינסטרימיות האלה, את החלוקה הדיכוטומית בין מזרחים-נחשלים לאשכנזים-מערבים-נאורים בשיח התרבות הישראלי, חובה לקרוא את זה כמו שקורא אותם הצופה הממוצע של ארץ נהדרת. זה שחושב שזה קורע מצחוק. כי שם הכוח שלהם, בלייצר, לשכפל ולהפיץ מדי שבוע דימויים סטריאוטיפיים, מכפישים ומבזים של מזרחיות.
אם נקרא את זה בקריאה חתרנית, אולי נרגיש יותר טוב בינינו לבין עצמנו, בשיח הפנימי שלנו, כי היצלנו את כבודן האבוד של הדמויות, אבל לא נצליח להצביע על הבעיות שיש שם, בשיח, על הסטריאוטיפים שכל צופה ממוצע צורך כל שבוע. לא נצליח לבקר את אבי ניר, לא נצליח לקעקע את הלגיטימיות שלו, והשיח לא ישתנה.

זיו - שים לב לטענתי - הבעיה היא עם התמונה הרחבה. כאשר ההקשר המזרחי היחיד הוא של הלעגה, אינני יכול "לקרוא" את ארץ נהדרת כמוך (ואני מסכים אתך שבזמן עופרת יצוקה היו בה יציאות אמיצות). אנחנו באמת בהתקפה מטורפת ומתוחכמת על המזרחים (לפני דקות ראיתי את חיים רמון חוזר בטלויזיה על הקלישאה - "בלי העולים מרוסיה היינו מדינת עולם שלישי", כשבכל מדד ישראל יותר קרובה היום לעולם שלישי מאשר ב 88/89)

ללשם - תודה על המידע החשוב ה=בנושא עוזי כהן. אכן ניפצתי לי אליל, ואולי טוב שכך

מחפשים בקדמה מגיבים בשמות עמק ורמבם כדי לכסות את כל בתי החולים באיזור הצפון

קשה לי לחלוק עלייך. אני מודה. אז אולי רק לגבי הסיפא. יש לנו שפע של נושאים על אבי ניר. ההתיחסות הבהמית לעוזי כהן, אלי אפללו, עמיר פרץ. הדמות הנלעגת של ליטל מעתוק. לא חסר. אז אני שומר לעצמי את מומי ומרגול, ובעיקר את שימי ופילוס. סרבני עופרת יצוקה אין לי הרבה.

אבל, כאמור, קשה לי לחלוק על הודעתך האחרונה,
ן

מומי ושיראל עוסקים בפופ. אמנם מזרחי, אבל פופ. זה באמת לא שווה הרבה מבחינה אמנותית, אבל ככה זה במוסיקת פופ. מעטים מאד מייצרים מוסיקה איכותית בז'אנר הזה. מדונה, דייויד בואי בשנות השמונים, ועוד כמה בודדים.

יוצרי הפופ מתגאים לא באיכות, אלא ביכולת לייצר קהל גדול וכסף.

אז מומי ושיראל לא שונים מהפופ המערבי. והם יודעים את זה. זה חשוב.

אבל כאמור, אני מסכים איתך שזו הראיה שלי ואני במיעוט. אולי שווה לדבר על זה יותר. כדי שעוד אנשים יחשבו על זה.

דבריו של המצטדק/מיתמם הסדרתי לשם ממש משכנעים: "צר לי לאכזב אותך, אבל גם הסטריאוטיפ "אשכנזי" לא מצליח להידבק אלי מחמת תודעתי נוגדת הסטריאוטיפים ועוד תכונות גנטיות קדמוניות." – כמה משכנע!
היה עוד אדם "משכמו ומעלה" שהתנגד להיקרא אשכנזי. הוא לשיטתו, היה ישראלי ש"לא מבין" יידיש ולא יודע בכלל מה זה להיות אשכנזי, למרות שנולד וגדל בפלונסק (רוסיה ואח"כ פולניה). הוא שינה את שם משפחתו לשם עברי – לא עוד דוד יוסף גרין האשכנזי אלא דוד בן-גריון הישראלי הלא אשכנזי. את מעלליו של ה"לא אשכנזי" הזה חווים רוב המזרחים בארץ עד היום. בהיותו ראש ממשלה הוא היה אחראי למדיניות האכלוס וההסללה שניתבה כמיליון מזרחים ולמעלה ממיליון צאצאיהם לנחשלות שכל כולה נוצלה לרווחתם של האשכנזים כאן. בימיו כרא"מ נחטפו למעלה מאלף תינוקות תימנים ומזרחים אחרים ונמכרו לכל המרבה בתשלום – תחת עיניו הפקוחות ובהסכמתו המלאה. בימיו ובהסכמתו הוקרנו ברנטגן ברמות קטלניות עשרות אלפי ילדים בני מהגרים ממרוקו, מה שגורם עד היום לתמותה בסבל ועינויים ולמחלות קשות בקרבם. עיקר תוכנית הנחשול וההנחתה של המזרחים בוצעה בזמנו ולפי תוכניתו (כמו גם של כל ההנהגה המפא"יניקית ימ"ש). מבחינתו של ב"ג, המזרחים היו מעין עתודה של תתי-אדם שקיומם וחייהם נתונים לצרכי "מיטיביהם" האשכנזים ולחסדיהם.
מה פלא שה"לא אשכנזי" לשם מנסה לסתום פה למשכילים מזרחים ולהחזיר אותם להגדרה הפיאודלית ברוח בריוני הפרדסנים של ה"עליה" הראשונה– צמיתים לאדונים האשכנזים שלהם מבלי זכות לערער על מוצא פיהם?

לעמוס,
הדיון כאן התגלגל למקומות לא צפויים מראש.
כמעט בתחילת הפוסט קראתי להחרמת התוכנית "ארץ נהדרת" והורדת הרייטינג שלה לאפס!
רק כך היו אדוני התקשורת מבינים את נלוזות התוכנית.

1. הדמויות המזרחיות בארץ נהדרת ממרגול, עמיר פרץ, מומי ושיראל ועד ליטל מעתוק- הן כולן נלעגות, וולגריות ונופלות ישר לקטגוריות של הפריחה או הערס הרדודים, חסרי ההשכלה, הנחותים, והיום נוסף להם המימד של ה"מסוכנות" שלהם: אלימים כוחניים. גזענות מקורה בפחד מה"אחר" ה"זר" והדמויות והסיטואציות בארץ נהדרת מייצגות את הפחד הקמאי של אשכנזי השמאל מפני אבדן שליטה על כל מוקדי הכוח במדינה עליהם השתלטו בתחכום (דמוקרטי נאור) רב. ליטל מעתוק וחברותיה (שאינן שחקניות מקצועיות אלא "פריחות אותנטיות שמשחקות את עצמן לדעת - וזאת בעיני עליית מדרגה בגזדענות) "לקחה להם את המדינה" ומחקה את השם של רבין, יעני השתלטה על החינוך ומומי ושיראל השתלטו על התרבות והרדיו ודוחקות את אריק איינשטיין. ההטעיה הגדולה היא ההעמדה של שיראל מול אריק איינשטיין ולא למשל מול ר' חיים לוק או אמיל זריהן או שלמה בר- שלושתם בעלי יכולות ווקאליות מדהימות ושרים טקסטים עבריים פיוטיים שעולים בכל קנה מידה על הטקסטים של איינשטיין. או האנלוגיה של ה'בימה' במערכון האחרון על מצב התרבות מול הפלקה.
גם לנו יש תרבות מורכבת, גבוהה , קלאסית שאותה המדינה הדירה ומדירה כדי לשמר את התפיסה לפיה הם "התרבות הגבוהה" ואנחנו "הפולקלור" וה"עממי".
גם עינב בובליל ומעיין חודידה תמיד מוצבות בהנגדה מול איזה פרינססה אשכנזיה סטייל שפרה פרידמן. נראה אותם שמים אותי מול שפרה הרי הייתי אוכלת אותה בלי מלח עם הפסאודו אינטלקטואליות שלה, ואם היו לוקחים לאח הגדול למשל איזה אמנית מזרחית כמו חן שיש או אסתי עלמו לשם שתלמד את שפרה מאיפה משתין העץ הסרוג שלה ותעשה בשידור חי ביה"ס לה ולכל הבצלאליות המיובשות (או בלשונה של עינב "פרידמנים מתים) או תארו לכם את סמי שטרית במקום יוסי בובליל....
עינב בובליל היא ענקית בעיני כי היא עשתה היפוך מבט ובמקום לשחק את התפקיד שייעדו לה המפיקים: הפריחה הנלעגת והוולגרית היא סובבה את מבטה ואמרה להם מי הם: פרידמנים מתים. עדיין צריך לומר אין לה את ההגנות שיש לשפרה: השכלה, רישות חברתי, נגישות למרכז ועכשיו גם מיליון ש"ח כי את הפרסים הגדולים תמיד הם שומרים לבני השבט.
צריך להבין הכוח של האח הגדול ואץ נהדרת הוא בכך שהמזרחים סוף סוף רואים על המסך ייצוגים של מזרחים אחרי שנים של היעדר מוחלט, והשכנות שלי פה באשדוד מזדהות עם עינב בובליל ועם הדמויות של ארץ נהדרת שאכן מאד דומות להן עצמן, ומדברות באותה דיקציה "מזרחית" או מבטא ח' וע' שלהן עצמן. הן לא רואות את המניפולציה אלא מזדהות בעיקר עם הדמויות. כך גם מרבית התלמידות שלי נראות ומדברות בדיוק כמו ליטל וחברותיה. הח'ברה של ארץ נהדרת עושים תחקירים רציניים והדמויות שלהם מעוגנות חזק במציאות ולכן הן כל כך חזקות. הן אינן מופרכות. העילגות שלהן היא תוצר של תהליך הדה אינטלקטואליזציה, ההסללה והמחיקה התרבותית שעברו המזרחים פה בארץ ע"י הממסד האשכנזי. חשוב לראות שוב בסרט האחרון של סמי שטרית (אז'י איימה) על חינוך הבנות במרוקו ולשמוע את אחת הנשים שם מדברת על ההלם שלה מהעברית הדלה שבה נתקלה פה בארץ עם עלייתה ועל הזילות שעשו האשכנזים ל"שפת הקודש". גם האתיופיות אגב מתנהגות היום בצעקנות, וולגריות, חוסר משמעת ונימוס- זו התוצאה הישירה של העקירה והמחיקה התרבותית, הדיכוי הכלכלי, ושבירת הכוח והסמכות של התא המשפחתי: זה מה שהציונות יצרה פה: ישראליות וולגרית, אלימה, מקמבנת, חצופה וגזענית להחריד. במרוקו אץ אחד לא צועק, ומיד ניתן להבחין שם בתיירים הישראלים המרוקאים לעומת המרוקאים המקומיים (מוסלמים ויהודים).
זאת המציאות העגומה של רוב המזרחים, אלו שהצליחו לשרוד את מחוזות המסלולים הנפרדים , ולרכוש השכלה מן הסתם אינם מדברים כמו לימור ואינם זוכים לייצוג בתקשורת. בזמנו בפסטיבל תקשורת אלטרנטיבי לראש פינה אמר לי מוטי שקלאר: מה את רוצה הינה הבאנו את נינט כמודל למזרחים מעיירות פיתוח בפריים טיים ואני עניתי לו שאני רוצה את ד"ר יוסי דהאן בפריים טיים כמודל לבן שלי ולא את הסינדרלה נינט ושהוא לא עושה לנו "טובה" כי הזכות לשוויון היא זכות טבעית ולא זכות שהמדינה מעניקה. שלילת הזכות הזו היא אפליה ועבריינות.
2. הכחשת המזרחיות והאשכנזיות היא הישראבלוף הגדול ביותר מיום הקמת המדינה. לכן לשם כשאתה מכחיש את מוצאך ומעמדך הפריבילגי האשכנזי זו רשעות לשמה. אם אני ישראלית (נולדתי פה) אז למה אני לא מיוצגת בספרי הלימוד הישראליים ובתרבות הישראלית? כי אתה מוגדר כישראלי ואני מודרת ממנה. כור ההיתוך יצר פה תרבות אירופוצנטרית ותרבות אשכנזית. הישראליות היא פיקציה שלא שרדה את מבחן הזמן והמציאות. היא שירתה נאמנה את הקמת המדינה הציונית , אך תפקידה בהבניית הלאומיות היהודית האתנית תם ואינו רלוונטי עוד בעידן של גלובליזציה והתפוצצות הידע. היא גם לא הצליחה להכות שורשים רוחניים ותרבותיים עמוקים בקרב רבבות הישראלים בני הדור השני והשלישי שמחפשים משמעות קצת יותר עמוקה לקיומם בחברה בלתי מוסרית בעליל (זה מה שרוב העולם חושב עלינו וזה מה שאנחנו חושבים על עצמנו. כולם יודעים שלא רק הפוליטיקאים מושחתים אלא ה"עם" כולו מושחת כולל המזרחים והערבים. לשם גם אתה ותפיסותיך הארכאיות אינן רלוונטיות יותר. היום נפגשתי יחד עם עוד חברות וחברים עם השרה לימור לבנת והיא הודתה בפה מלא שנעשה עוול, שהיתה הדרה ומחיקה של תרבויות עשירות שלמות ושצריך לתקן. היא גם דיברה על הנזק הפסיכולוגי שנגרם לאנשים בגלל המחיקה. גם אם תתעטף בדגל לבן מכף רגל ראש ותכריז כל בוקר שאתה ישראלי לא תוכל לנתק את עצמך מאחריות לפשעים הללו וחמורים יותר שנעשו בנו. לא תוכל למחוק את ההיסטוריה המזרחית הזוולמנוע מאב או אם לספר אותה בעל פה לבניהם ובנותיהם. התורה שבעל פה אינה חשובה פחות מזו הכתובה הרשמית והפורמלית והיא תתפוצץ בפרצופכם יום יום בצורה של שיר, סרט, סיפור, או ביקורת מחקרית וספרותית כמו זו של מתי שאתה מנסה להחזיר לבקבוק. עוזי כהן הוא לא היחיד שירק לשמאל ולהסתדרות בפנים. רוב המזרחים עשו זאת ב-77 כשהצביעו לבגין ובצדק כי פשעי מפא"י לא יישכחו לעולם. וחוץ מזה כמו שכתב לך צבי מעולם לא היה ברעננה ובמדינה כולה שמאל אמיתי. זה עוד שקר מתועב. היו פה אליטות אשכנזיות שדאגו לשמן ולשכפל את עצמן למשך מאות שנים על גב הפועלים המזרחים והפלסטינים. הליכוד היה תמיד ידידותי יותר למזרחים. כותבי מערכוני הבבון על עוזי כהן באים מהפסאודו שמאל האשכנזי ולא מהליכוד.
3. שתי המסקנות העיקריות שלי מהפגישה והיום הארוך הזה: האחת- הימין האשכנזי הקרוי "ליכוד" עדיף פי 1000 על נאורי "הסמול" הציוני האשכנזי הגזעני להחריד. השניה- אשכנזים לא מכחישנים שאינם לוקים בעיוורון אתני מגדרי ולאומי, שלא כמו לשם ושו"ת, עדיפים פי אלף מונים על מזרחים בורגנים משת"פים.
עם "שיראל" אינו טיפש ואפילו אלף סליחות של ברק לא יצליחו להקים את מפלגת העבודה לתחייה. אבל לצערי הרב
כל עוד אחיי ואחיותיי בקדמה ובציבור המזרחי כולו לא יפנימו את המסקנה השניה, אנחנו נמשיך להתלונן על האשכנזים שמזיינים לנו את הצורה בו בזמן שאחינו המזרחים דופקים אותנו מאחור. הגיע הזמן לרענן ולשנות את השיח ולדבר על גזענים ולא גזענים במקום על מזרחים ואשכנזים. על מכחישי שועה לעומת מודים ולקחים אחריות על פשעי עבר והווה. על מושחתים לעומת ישרי דרך, על אופורטוניסטים לעומת אנשי עקרונות.

ואני קורא לכל מי שאאני מכיר להחרים את ארץ נהדרת. מצטרף ללשם. זה רעיון טוב

רק דבר אחד ממשיך כל הזמן להציק לי.

את מדברת על ייצוג מזרחי של פיוטים, של שלמה בר, של דוקטורים ופרופסורים באקדמיה. ולא של נינט או שירי מיימון.

אבל למה לחשוב שרק איכות כזו, ואינטלקטואליזם כזה יכול לייצג טוב? בעיני זו מחשבה מערבית, שהמורכב, והמופשט, והמתוחכם, הוא הטוב היחיד.

אני נותן כבוד גם לתרבות הפופולרית, למוסיקת הפופ, למוסיקה הקלה, לחפלות, לקריוקי, ולכל מה שהוא לא "איכותי". ואני מסביר לכל מי שרוצה לשמוע (זה בעיקר אשתי והילדים שלי), שגם פה, המזרחי לא פחות טוב מהמערבי, ולעיתים קרובות יותר טוב.

גם אייל גולן וגם שלמה ארצי לא לטעמי. אני לא שומע את שניהם. אבל גולן שר פי מיליון טוב מארצי, עם הרבה פחות פוזה, והוא לא מלא מעצמו כמו ארצי המגעיל. ואיך אפשר להשוות את שרית חדד לקרן פלס? הראשונה פרפורמרית בחסד, עם קול ענק, והשניה בקושי יודעת לשיר, שאין לה כלום חוץ מאגו נפוח. (וגם שתי אלה לא לטעמי).

ושלא יהיה ספק, אני לא נגד איכות והשכלה. אני צורך את זה בעצמי ומעדיף את זה בהרבה על הפופולרי. ואני גם מסכים עם אביבי שהשכלה היא כח חשוב, שאסור לוותר עליו בשום אופן.

אני רק טוען, שצריך לשים בצד את הטעם האישי. כל אחד יצרוך את מה שמתאים לו. אבל אין שום סיבה לחשוב במושגים מערביים, ואפשר לתת כבוד ומקום גם לתרבות הפופולרית, כדי שגם מזרחים שנמצאים שם יהיו חלק מהייצוג, יחד עם אלה שעושים דברים מורכבים ומתוחכמים יותר. הם עושים את מלאכתם יותר טוב מאלה המערביים, שנמצאים איתם באותו הז'אנר.

זו גם התשובה שאני עונה לבן שלי כשהוא אומר לי, שמרגול ועמיר בניון ודקלון ושלמה בר הם בודדים בים של פופ מזרחי.

אני אומר לו, שזה נכון. אבל הטובים באמת תמיד בודדים. בכל סוג של אמנות. העניין הוא, שהיוצרים המערביים מסוגם לא יותר טובים מהם ולא יותר רבים מהם.

את הים של הפופ המזרחי צריך לראות מול הים של הפופ המערבי. גם שם המזרחים מובילים בגדול על המסיקות והגפנים.

לג. אביבי,
תפסיק להשתטות בעניין הגזענות.
אינך מכיר אותי די הצורך כדי לקבוע מהן דעותי.
באשר למתי שמואלוף, לדעתי אין הוא מבקר ספרות אלא סוקר ספרות, ואין זה היינו הך. דעתו של עודד כרמלי שונה במידה רבה מדעתי, אולם גם לה יש מקום בוויכוח.
כפי שכבר ציינתי, ארחיב את הדיבור על כך בפוסט משל עצמי במקום שלי ובזמן שלי.
כמו כן, אינני זקוק ליצור לעצמי תדמית חדשה. אלפים מכירים ארותי זה שנים ואף עשרות שנים, ודעותי והשקפת עולמי ידועות להם היטב.
כמו כן אינני מיתמם. אני תמיד אומר את אשר על דעתי.
לו היית מיטיב לקרוא את דברי היית מבין שבסך-הכל היצעתי להחרים את "ארץ נהדרת" ואת התוכניות הדומות לה. מה יותר פשוט מזה?
אם יש לך הצעה להגביר את הצפייה בתוכניות הללו, אנא אמור את זה בקול רם ונדע מהי עמדתך.

גפן הוא יין שהחמיץ באביב וטעמו מגעיל.

לשירה,
ההגדרה "ישראלי" היא שלי ולאיש אין זכות להתערב בהגדרת הזהות שלי, כשם שאני אינני מתערב בהגדרת הזהות שלך, תהיה אשר תהיה.
כל אדם זוכה להירשם בספרי התרבות העברית על-פי מעשיו.
צבר מעשים, יירשם; לא צבר, לא יירשם.
ודרך אגב, שם משפחתי הוא לשם ולא לשמק'ה ואני עומד על כך שתשתמשי בשמי, ממש כפי שאני משתמש בשמי ולא הסתתר מאחורי זהויות בדויות.
ואם את כל-כך חכמה אימרי לי מהי הפריבילגיה שלה זכיתי מילדות? מישהו נתן לי סובסידיה כלשהי? קיבלתי פיצויים מגרמניה? קיבלתי חינוך חינם? נתנו לי אוניברסיטה במתנה? מישהו קנה לי דירה? מישהו עבד במקומי מגיל 14?
מישהי כתב למעני את שירי, תרגומי ומסותי? מישהו כתב במקומי את התוכנות שכתבתי ואת המערכות שתכננתי?
בפשטות, יש לך בראש מושגים מעוותים ומסולפים שאת מתעקשת להפוך לאידאולוגיה של דפוקים.
זה לא יילך!

לשם יקר, הנה קם לתחיה הויכוח הנושן. ונדמה לי שאני יכול לומר לך משהו חדש. ראשית הנה מה שאומר הגיבור שלך, עודד כרמלי, שנראה כמו הסיוטים שלי: מבט מרושע מתחת למצח מתרחק במהירות וחזה שפורץ מתוך חולצת "רטרו" שלא נרכסה היטב, ובכוונה. "ערס" אשכנזי, בריון מוצהר. אנשים כאלה היו מפחידים אותי מאוד כשהייתי קטן ואף פעםלא הבנתי למה.

הנה מא שאמר שראיון הכתרתו לילד הרע והגאון של הספרות העברית (ומענין שפעם הילדים הרעים של הפסרות היו בשמאל הפלצני (יעני במפ"אי או מפ"ם, ועכשיו הם בימין הפלצני): "אני לא מוכן לקחת ארבע שעות סמסטריאליות על מזרחיות בספרות. אין דבר כזה טקסט מזרחי, רק טקסט טוב וטקסט רע."

כרמלי, כשאמר את זה, הביע עמדה לגיטימית. יכול שיש באפשר רק טקסטים טובים או רעים. עמדה מחליאה אבל לגיטימית. כרמלי גם אמר שאין טקסט נשי באותו ראיון. זאת ועוד, עמדתו היא היתה לגיטימית כל עוד הוא לא הדביק לה שם של אדם מסוים ובכך ביטל את קיומו באופן קונקרטי. כאשר הוא אומר "אין טקסט מזרחי"  בלי לנקוב בשם הוא כאילו נשאר בתחום הכללי של היפה הומכוער והטוב הורע. ואפשר היה להינות מן הספק שאולי עודד כרמלי היהיר מניח פתח לאפשרות שאולי יש טקסטים מזרחים, לפחות לפי דעתם של אחרים שקוראים דברים שאנשים חיים כתבו. אי קיומו של טקסט המזרחי כאפשרות פילוסופית, הוא גם מותר וגם באפשר.

כך בהארץ. אבל אצלך לשם, עודד כרמלי פרע את הצ'ק שכתב בהארץ: אין טקסט מזרחי=אין מתי שמואלוף. ולא רק שאין מתי שמואלוף, גם יש להוציאו מכלל התרבות ושוחריה ולשלול ממנו את הזכות לקרוא כקורא מזרחי ולכתוב ככותב מזרחי. פה מתחילה הבעיה שלנו, לשם. עודד כרמלי לא עשה את זה לאף אחד מכלל אלה שביטל את קיומם, רק לשמואלוף הוא נטפל. ואחרי שהוא עשה את זה, אני רוצה לקרוא את שתי הסיסמאות בסדר הפוך: מן האתר שלך לשם, לראיון בהארץ. "אין מתי שמואלוף" הופך, בקריאה לאחור, ל"אין טקסט מזרחי", כלומר אין מזרחים. זאת הבעיה לשם. לא השטויות המכמירות שאתה אומר פה על שמואלוף ("סוקר תרבות", דח'ילאק.. מה אתה חושב שבאנו רק אתמול משער עליה ועוד לא קלטנו איך עובדים פה דברים).

יאללה תחבור למזל ותנו לגיורא פינה קבועה בתפקיד "הישראלי". הישראלי שחי את חייו הנינוחים ומעולם איש לא מנע ממנו להיכנס לבית קפה או מועדון ריקודים ובטח שלא למועדון ספרותי זה או אחר. כל זכויותיו מסופקות ומוגנות ע"י המדינה מיום היוולדו, כל המדינה נבנתה כדי לשרת ולהגן על זכויותיו הטבעיות, בדם ובזיעה של ההורים שלנו ושל אחינו הפלסטינים. והוא בכלל לא מצליח לראות מבעד למסך העיוורון שלו שכל הזכויות הכל כך טבעיות שלו נשללות מכל מי שאינו נמנה על בני השבט שלו. עד שיום אחד קם מישהו שלא מבני שבטו ומנסה לממש את זכותו הטבעית לחופש הביטוי והביקורת וחופש היצירה על אחד מזקני השבט הנכבדים והוא וחבריו נחלצים להגנה על זקן השבט מפני בן התשחורת שהעז להחציף פניו ולנהוג כאחד מבני השבט ממש. ואז הוא נדרש להגדרות ולהגדרות משנה: יש מבקר ספרות-על, ויש מבקר ספרות ויש חוקר ספרות ויש סוקר ספרות ויש סוחר ספרות וחוכר ספרות ויש צמית ספרות ויש עבד ספרותי, כי חייבים לשמור על האחוזות והנחלות של אצילי ואבירי הספרות ולקבוע לסוקרי הספרות ולחוכרי הספרות גדרות ברורים כדי להזכיר להם שלמרות שהאדון נותן להם מדי פעם לעבד את הנחלות שלו זה עדיין לא הופך אותם למבקרי ספרות, וגם אם יצא להם לפרסם איזה ספר שירה אצל איזה פטרון וסל בדרגה נמוכה זה עדיין לא מקרב אותם למעמד של "אביר ספרות" ובטח לא למעמד של אביר עוז.

אפשר לחשוב שמיום הולדתי ב-1940 הייתי ראש ממשלה, או, לפחות, הנציב העליון.
את הטענות שלך עליך להפנות אל השליטים, כלומר השרים, הח"כים והחברים במרכזי המפלגות.
אפילו באלה אין לי חלק שכן שנים רבות אינני הולך לקלפי כדי לא לבזבז את קולי וזמני ואינני חבר במפלגה כלשהי.

לעמוס,
גם לי יש שם:
אנחנו יורקים וחושבים שזה לשם שמיים.

ללשם - זכותך כמובן להגדיר עצמך כפי שתחפוץ, אבל אין לך זכות למנוע מאחרים להגדיר אותך כפי שהם רוצים וחושבים. הגדרת זהות (מזמינה אותך לשיעורי אזרחות שלי בתיכון באשדוד) היא דבר מורכב לרוב וכולל יותר ממרכיב אחד- מרכיבים שיוכיים ולא שיוכיים ובנוסף היא כוללת מרכיב/ים של הגדרה עצמית וכאלו של הגדרה חיצונית של החברה. אני אשה מזרחית יהודיה פמיניסטית אקטיביסטית מורה אמא יחידנית, דימונאית תלאביבית ואשדודית עכשיו אשת חינוך ותרבות משוררת ומבקרת ישראלית מרוקאית צפון אפריקאית ספרדיה ערביה ומערביה חילונית ומסורתית ציונית ולא ציונית ובכלל אני נראית פיליפינית ועובדת זרה ויש הרבה שחושבים שאני רקיקלית וקיצונית. לרוב פונים אלי במסעדות באנגלית וברחוב באשדוד ברוסית. אז זה יופי לי אם אבחר אך ורק מרכיב אחד בזהותי, אבל לכל אחד מהמרכיבים הנ"ל יש השפעה מכרעת על מיקומי הסוציו אקונומי ועל מעמדי בחברה הישראלית, על הנגישות שלי למוקדי הכוח החברתיים פוליטיים ותרבותיים וקבלת ההחלטות במדינה וכו'. הבנת את זה או שאתה זקוק לשיעור פרטי באזרחות כדי להטמיע את החומר הזה שהתלמידים שלי נבחנים עליו לבגרות? אגב, אני נותנת שיעורים פרטיים במחירים מיוחדים לתלמידים עם בעיות למידה. למרבה הצער הדיון בכיתה ז' באזרחות מתייחס רק למרכיב זהות אחד או שניים, אך בבחינת הבגרות בי"ב נדרשים התלמידים להבין את מכלול מרכיבי הזהות של אזרחי ישראל: זהות דתית, לאומית, אתנית, אזרחית, מעמדית וכו'. הם לומדים על השסע הלאומי העדתי, הדתי המעמדי וכו ועל השסעים הצולבים.
כן פעם ההשכלה שניתנה בארץ באזרחות היתה מאוד בינארית ופונקציונלית והיום מאתגרים את התלמידים להביע עמדות מנומקות שמבוססות על ראיה מורכבת יותר של החברה היישראלית. צר לי לומר זאת ואולי זה נשמע פטרוני אבל לך החשיבה והכתיבה שאתה מפגין פה היא ברמה מאד שטוחה ולא מורכבת. המושגים שלך על שמאל וימין בישראל הם פאתטיים ולא רלוונטיים למפה הפוליטית הנוכחית, גם הגדרות הזהות שלך רלוונטיות לשנים של "כור ההיתוך" ומאז חלו אי אלו שינויים במדיניות המדינה ובתודעת האזרחים בעקבות אי אלו גלים של מחאה. תתעדכן אחי, תיפתח, תזרום במקום להתעקש לסחוב אותנו אליך לשנות החמישים העליזות שבהן איש לא העז להגות את הביטוי "אשכנזי" ובטח שלא "קוץ שחור בתחת האשכנזי הלבנבן".... ושום פרענק לא חדר למחוזות הספרות הלבנה, אולי תנסה לקרוא קצת ספרות מחקרית סוציולוגית בנושאי זהות משנות התשעים והאלפיים הרי אתה איש ספר, לא? והעברית שגורה בפיך. אולי באמת אנחנו צריכים להפסיק לחבוט בך כשק איגרוף ולעבור לגישה פדגוגית יותר. כאמור אתה מוזמן לשיעורים שלי. לא תשתעמם אני מבטיחה

איזה הוכחה משכנעת הבאת לנו: "באשר למתי שמואלוף, לדעתי אין הוא מבקר ספרות אלא סוקר ספרות, ואין זה היינו הך. " – כעת ברור הכל. לא גזען הלשמקה שלנו, רק מקפיד שאת עמוס עוז יבקר רק מבקר ספרות מדופלם ולא סוקר ספרת... הגיון של ברזל. והוא מוסיף " דעתו של עודד כרמלי שונה במידה רבה מדעתי, אולם גם לה יש מקום בוויכוח." – ברור, דעתכם שונה בהרבה עניינים אבל שניכם מסכימים שיש לאיים על פרנסתו של מי שגינה את הגזענות של האשכנזי עמוס עוז.
באשר ליחסך הפטרוני לעוזי כוהן ז"ל, אתה מוכיח מאיזה חומרים של גסות רוח וגזענות אשכנזית הנפש שלך בנויה. אתה מנסה ליצור רושם של אנושיות אבל זה נראה פשוט גזענות מתחסדת המוכרת היטב לאורך כל ההופעה שלך כאן. הנה דוגמאות: "פירנסנו אותו...", "..שמחו לסייע לו להתקדם בחיים... בשלב מסויים פנה עורף למי שסייע לו ואף-על-פי-כן ניתן לו להתקדם ברעננה והיה בעל משרה בעירייה, עד שהתמנה להיות מנהל מחלקה" - לשיטתך את כל הקידום של עוזי כהן הוא חייב למיטיביו האשכנזים כמוך ולא לציבור הבוחרים של רעננה שאותו הוא אמור לשרת.
בקיצור גם מנאומי ההצטדקות והצדקנות שלך אתה מדיף ריח רע של פטרונות גזענית מכוערת.
לשמצ'יק, כולם קלטו אותך כאן.

אני רק רוצה להעיר, שמה שאת קוראת "הזכות הטבעית של האדם והזכות הקבוצתית לחופש ביטוי,יצירה ומחאה" באה לידי ביטוי לעיתים גם במוסיקת הפופ המסחרית.

אפשר להביא כדוגמא את הסיפור של שרית חדד, שבחלק מהענינים הסכימה לשתף את הקהל בסיפור האישי הקשה שלה עם אביה, שהתנגד שהיא תהפוך לזמרת ואפילו אמר פעם, קבל עם ומצלמה, שעדיף שתהיה זונה מאשר זמרת. היא לא ויתרה והקריירה שלה גרמה לה לנתק מוחלט ממנו, שלא התאחה עד מותו.

אני מניח, שסיפורים דומים קיימים אצל זמרות מזרחיות ואולי גם אצל זמרים מזרחיים לא מעטים, שבחרו לעשות מוסיקת פופ מסחרית. במילים אחרות, יש מזרחים, ובעיקר מזרחיות, שמוסיקת הפופ המסחרית היא הביטוי והיצירה וההגשמה העצמית שלהם.

אז, כפי שאמרתי, חדד היא לא הטעם שלי, ואני לא אוהב את השירים שלה (למעט הביצוע הנפלא לשיר של בוסקילה מהסרט סימה ועקנין מכשפה), אבל חשוב לזכור, שהיא חצבה, וממשיכה לחצוב, את הזכות הטבעית שלה להגשים את עצמה ולבטא את עצמה ולקיים את עצמה בדרך שלה בהרבה מאד סבל ובהרבה מאד דמעות. כנגד כל הסיכויים. היא ראויה להערכה על זה.

המאמר של מתי שמואלוף היה מאמר ביקורת.

סוקר על פי הגדרה המקובלת בספרות הוא מי שסוקר ספר, בדרך כלל לאמצעי תקשורת ומוגבל לכמה מאות מילים. הוא סוקר את תוכן הספר ואת איכותו.

לכן דווקא המאמר של שמואלוף הוא מאמר ביקורת ולא סקירה.

ולכן מתי שמואלוף הוא מבקר ולא סוקר.

תודה לשירה אוחיון על תגובותיה מאירות הדעת בעניינו של לשם. אך בעוד אתם מתעסקים עם לשם, ראו את דרוקר ושלח בתפקיד לשם, וראו גם את מאמרו של אלון עידן, היחיד בתקשורת הלבנבנה (אין תיאור הולם מזה!) שהבין מה קרה שם:

עמיר בניון נגד כולם
http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=698690

רביב (גיורא) דרוקר - "בדרכים" עם עמיר בניון
http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=394281

אלון עידן - המקור: ככה ייעשה למי שקורא לעמיר בניון בכיין
http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,790,209,45549,.aspx

למרות, שאני לא מסכים לכל הדברים (לרוב כן), אלה דברים שבאים מאהבה ומאמפתיה. גם בזה הוא די חריג בתקשורת.

תודה לדרור. לא הצלחתי לראות את הסרט עצמו שבו בניון מדבר, אבל הכתבה של עידן בסך הכל טובה. אני לא מסכימה איתו מהניקוי שהוא עושה לשלח: התפקיד של המראיינים הוא להיות סקרנים ולשאול שאלות שיתנו מידע. מי שבא עם דיאגנוזה סגורה, אז הראיון שלו יוצא ככה. אם זה היה זמר אשכנזי, קשה לי להאמין שהיו אומרים עליו שהכשרון שלו גדול ממנו. זה משהו ששמור למזרחים, כאילו שהקול של בניון מגיע מגוף ומנפש לא שלו. להגיד משפט כזה זה להפריד בין הדברים, כי שלח ודרוקר לא יכולים לסבול שבאותו בן אדם מזרחי מתקיים כשרון כזה. ככה הם פותרים את הבעיה שלהם.
ולדעתי בגלל שהם מאמינים שיש לו רגשי נחיתות וכל החבילה המזרחית, ושלא כמו לשם יש להם עכבות, כי הם יודעים שלדבר כמו קולוניאליסט זה לא טרנדי, אז הם מתנהגים כמו חותן שבא לו לחנוק את החתן שלו, אבל מתנהג אליו בסופר-נחמדות כדי לחפות על זה. לכן הם ליקקו לו, כדי לא להרגיש שבא להם להעיף אותו מהמגרש האשכנזי ולשחק שם לבד.
בניון לא עובד באבחנות כאלו, ופה עידן טועה. אנשים מרגישים לרוב אם יש שאלה אמיתית שהם נשאלים, ולבניון יש קילומטרז' לא קטן בלהיות נון-קונפורמיסט. הוא זיהה את מה שעומד מאחורי המגה-ליקוק הזה לכאורה.
בניון, שהיה הסמל של טומי לפיד כערבי, אומץ בחום ע"י האשכנזים על תקן זוהר ארגוב. זה שהוא חזר בתשובה ובא עם החבילה המזרחית, נחשב לבגידה מבחינתם. על זה היה אומר לשם "טיפחנו ועזרנו לו והוא ירק לנו בפנים" או משהו כזה. אבל בניון לא חושב שזה גשם, הוא יודע שזה לשם.

תוכנית "המקור" ערוץ 10, תאריך 10 בפברואר 2010

http://news.nana10.co.il/Category/?CategoryID=400299

לג. אביבי.
בשום מקום לא כתבתי "פרנסנו אותו..." כפי שאתה מסלף את דברי ותוקע לי ציטוט שכאילו נכתב על-ידי.
זאת דרך מכוערת ושיקרית לדון בדברים.
אנא, בדוק את הציטוט לפני שאתה מעלה את התגובה ואל תשים בעט המתווכח אתך או עם אחרים מלים שלא כתב.

הקהל נרדם

למה כל מזרחי שחוזר בתשובה הופך מתנחל ומוכר נשמתו לשטן. הרי מה הועילו חכמים? כדי להשתחרר משיעבוד של ציוני-אשכנזי בלי-כיפה, הוא מוכר נפשו לציוני-אשכנזי עם-כיפה. אהבת ישראל אהבת ישראל, יאללה שישתחרר כבר, אבל מצד שני אין לו במה להחזיק חוץ מכנפי הציצית. ברור שליד שני אנשי התקשורת האשכנזים (לא גזענים לדעתי) הוא אחוז שיתוק ופחדים, והנה במעגל של הברסלבים המסטולים הוא מתגבר כארי ומקפץ כגדי. זו הטרגדיה המזרחית בשתי תמונות.

מי סלפן לשמצ'יק? מי כתב את זה "ובכן, עוזי כהן זכה בצעירותו לתמיכה מצד גורמי השמאל ברעננה, שנתנו לו פרנסה." (08 (08-Feb 2010, 20:45 ? גם יורם העיר לך על זה.
בנוסף, מספיק רק אחד מהבאים ע"מ להיחשב לגזען:
א. לשלול זכותו של איש עט מזרחי לבקר סופר אשכנזי גזען,
ב. לתת במה לטרוריסט-עט בה הוא מאיים על מזרחי בשל בקורתו על סופר אשכנזי גזען,
ג. לשבח את הארכי מקרין הקטלן ד"ר שיבא ימ"ש שפגע בחייהם של עשרות אלפי מזרחים,
ד. להכחיש את פשעי הגזענות האשכנזית נגד המזרחים,
ה. לנסות להפריע לשיח המזרחי
ו. לעמוד כאן ולא להודות בפשעי הגזענות האשכנזית.
בכל אחד מאלה אתה עומד בבולטות יתרה.

לשם בשביל מישהו שטוען שהוא לא עושה לעצמו שום פירסום עצמי אתה לא מפסיק לעשות כאן פירסום עצמי על זה שאתה לא עושה פירסום לעצמיך.

דע לך שכבר חכמים עמדו על כך שגם אי פירסום הוא סוג של פירסום, ובמיוחד הצדקנות הזו של "אני מעולם לא ..." וכן הלאה.
הופעתך כאן היא בעיקר פירסום עצמי, תרצה או לא.

אלה שמות של מזרחי ומזרחיה שעברו לברסלב...

לילה טוב, נסיך יקר.

ומילא דיבר, כל יום ? כל היום ? מה זה מירס ? קוו פתוח ?

מאז ומעולם, מיהו המנהיג ?

המכיר צאן מעריעתו, ומוביל אותם כעדר צאן לחוף מבטחים............

תספר לי משהו אחר ? איש חכם וישר ..................

יש לך את הארץ מעריב וידיעות לפרסם שם את דיעותיך לגבי קדמה. מדוע אינך עושה זאת?
האם מעמדך לא רם מספיק בשביל לעשות כך ?
ומדוע אתה כותב כאן ופוקד את האתר מדי יום אם הוא לא לטעמך. אני את ווינט בקושי קורא ולא כותב טוקבקים כי לא מפרסמים אותי יותר. העיתונים הגדולים מטרתם ליצור בידור זול לעם ולעוד רק תגובות קקה פיפי מתפרסמות וזה לא הקטע שלי.העיתונים הגדולים מטרתם היא רק לעודד גזענות אלימות ורדידות המחשבה. גועל נפש ובושה שאלו הם מובילי דעת הקהל. המדינה הזו מנוהלת בידי אנשים תאבי בצע חסרי דרך, וחסרי חזון. אנשים שמטרתם היא אחת: לדכא את ההמונים ולהשליט פה שלטון לבן בכל מחיר.גם במחיר דמים והזניית החברה לכדי פשע ואיבוד צלם אנוש. מביאים לכאן פושעים ורפש אדם מאירופה הנאורה ובאותה מידה בודקים בציציות אתיופים.
אין שום חזון לציונות. הציונות היא שקר. הציונות היא תאוות בצע. פסלים גדולים וחלולים. כרזות ענק שמהותם היא שקרים ששולטים בעם על ידי מניפולציות של סקס ואוכל.
ישראל למדה אתה הדברים הגרועים מאמריקה.
ישראל היא מדינה שמתוכננת גרוע. תל אביב מתוכננת גרוע מבחינת כבישים ותעבורה.
אז תפסיק לזבל את המוח ולהגן על ארצך מולדתך. תפתח את העיניים ותראה שעבדו עליך או שאתה חלק ממפיצי השקרים שאין להם שום בסיס.אין עומק ואין צדק, הכל רק שטחיות תאוות שלטון בצע כסף וגזענות.
הציונים לא שונים מאותם דרומים אמריקאים שנהנו לכבול בשלשלאות כושים ולאנוס כושיות.
הפשע משתולל ברחובות ואין לאן לברוח במדינתו הקטנה.
תתבייש לך שאתה מגיע לכאן ועוד מטיף לנו.
תחזור לבלוג שלך ואל תטריד את מנוחתנו המעטה.
נימאס ממך ומשכמותך. תפסיק לאנוס. מה אתה רוצה?
חסר לך אנשים לדון עימם? מדוע אתה כאן?
ייתכן שמצליחים לערער כאן את השקפת עולמך?
או שמה אתה משלה את עצמך שתצליח "לחנך" אותנו?
כל מה שרע במדינה יצרו הציונים. המזרחים רק סבלו מהתוצאות ועשו דברים בכדי לשרוד. האחריות למצבה של המדינה מוטלת על אלה שלא נותנים לאף אחד לשלוט חוץ מהם (אשכנזים - ראשי ממשלות שופטים ונשיאים)
הפושעים שחדרו לכאן מארצות אירופה גרועים יותר מכל ערס עם סכין שהיה פה. עושים מה שהם רוצים, ועוד צוחקים על הישראלים התמימים. כמו למשל ההוא שרצח משפחה שלמה ואמר לשוטרים: מה אתם מתרגשים? אצלנו זה כל הזמן קורה" מדינת היהודים. והשופטים מקוללים אפילו על ידי המערכת עצמה. המערכת כבר לא יכולה לסבול את הצחנה של עצמה.
ברגע שהתחלת להגיב תקפו אותך ואתה מתגונן ולא נח כי עוד לא ניצחת אותנו. היית צריך לוותר מראש.
אתה בפלונטר, וקשה לך לחזור אחורה.
טיפסת על עץ גבוה ואין לך סולם לרדת.
זו הבעיה של גזענים. הם בטוחים ששחורים ניתנים לשכנוע וקל לסבן אותם. כי הרי הם טובים רק בפשעים.
אז לך תפיץ את הבשורה. לא מתעסקים עם שחורים גם במקלדת. כי מזרחים הם לא שק חבטות ולא מקור להאשמות.
תלמד ותלמד אחרים. מקווה שהבנת.

זיו, התגובה שלי עצובה באמת (לא ה"מעציב אותי" המשעשע) כי אני מתקוטט גם עם הבת שלי (מכחישת הגזענות הטלויזיונית) וגם עם אשתי (שרק רוצה קצת מנוחה ממני, ובצדק. אני חושד שכדי לראות "ארץ נהדרת" בסתר...). אבל לפני הדיון התיאורטי, אני כותב משהו עובדתי בודאות מוחלטת, תחשוב עליו – אם שם המשפחה שלך מעתוק, ואם הצלחת להשתחל, למרות מנגנוני ההסללה הפעילים, לבית ספר סולידי ומכובד (כלומר, לקיני האשכנזיות כמו גימנסיה רחביה או תיכון חדש והריאלי וכו) - אז "ארץ נהדרת" זה הדבר הכי גרוע שקרה לך השנה, אולי אפילו בחיים....

הדיון התיאורטי לא התחיל היום ולא ייגמר היום, ואנשים טובים מתלבטים ומחבטים בו, גם בינם לבין עצמם. שירה היטיבה לתאר את עמדתי (חוץ מהביקורת על בהר ושמואלוף שאיני שותף לה כלל!), אבל אני רוצה בכל זאת להוסיף. יש, לדעתי, שלוש קטגוריות תרבותיות – תרבות עממית, תרבות פופולרית (מסחרית, שהיא ענף של חרושת הבידור), ותרבות "עילית" (שהבקיאות בה ובגינוניה הם כרטיס כניסה חברתי, ומבחן מכריע בעניין מוצא, מעמד, והזדמנויות "קידום" – בככל זה מיבטא, תחביר תיקני, "טעם טוב", נימוסי שולחן התרבות). קווי הגבול שבין הקטגוריות האלו עמומים, ובהם קורים שורה ארוכה של תקריות גבול והתרחשויות – מיסחור מצד אחד, חתרנות מצד ני, זליגה של תכנים, צורות ואופני מבע. אבל המג"בניקים של התרבות העילית תמיד ישתמשו בהשוואה לא הוגנת ולא הגונה כדי לשמר את הטריטוריות שלהם. האמביוולנטיות הבסיסית של עמדותינו נובעת מדילמה – האם לקבל את הנחות היסוד שלהם ומתוכן להאבק בהן (לשלול את המיסחור וההפיכה-לבידור של תרבות עממית, ובאותו זמן לשמוח כי הוא עדיף על הפיאודליזם האשכנזי. להראות שגם בתרבות "עילית" יוצרים מזרחים איכותיים מופלים, ובכך להפנים "עליונות" של תרבות זו על אחרות, וכו...)

אבל יש שלושה קריטריונים שאפשר להשתמש בהם בעניין הטלויזיה – מה כוונת היוצרים, מה התמונה הגדולה, וכיצד "נקראות" (או מפוענחות) הדמויות שהם יוצרים (בניגוד לעתים לכוונתם המקורית). כוונתם ברורה – ההקשר היחידי של מזרחי/ת בטלויזיה המסחרית הוא הלעגה. התמונה הגדולה היא – ש*אין* שום מזרחיות אחרת (למעט אוריינטל-פופ בערוץ 24). כשהיינו צעירים היה, אני יודע – טלויזיה בערבית עם ליילה נג'ר (לילית נגר), ועם אלברט כהן ב"מסעדה הגדולה", ועברנו לראות ע'וואר אל טושה בלחיצת כפתור, וג'ו עמר בפיוטים של מוצאי שבת (מישהו בכלל שם לב שהתרגום לערבית התחלף לתרגום לרוסית בכל הערוצים המסחריים?). היתה נוכחות. עכשו – כלום. הבת שלי אומרת לי "אבל לעגו גם לאשכנזיות של ,בנות הבלוג,". כן – אבל להן אין שם, גם הזיהוי האתני שלהן רופף, אשכנזיות מופיעות בכל הערוצים כל הזמן, שום דימוי עצמי או ציבורי שלהן לא נפגע, והכי חשוב – אם הוא נפגע טיפה, אז אבא יתקן במסע קניות צרכני ובזבזני של עשרות אלפי שקלים, או בחופשת סקי... אנחנו בעיצומו של מסע הלעגה אנטי-מזרחי סוחף

הקריטריון השלישי הוא כיצד מתקבלות בשכבות רחבות הדמויות האלה. פה הטעות הגדולה שלך. עינב בובליל באמת הובנה כמו שהיא על ידי הציבור המזרחי - היפוכה של התנשאות וגזענות אשכנזית. אפילו סלאח שבתי הוטען בפירשו חתרני (לא מודע) על ידי מזרחים ומזרחיות. מה שקורה עכשו רחוק מאבנר דן, הגשש החיוור או מאלי יצפאן וההומור העדתי/חברתי שלהם – מפני שמטרתו היא *רק* להלעיג, *רק* על מזרחים - וכך הוא נתפס על ידי כל מזרחי. אף אחד לא "קורא" אותם כמוך, כאיזה חוג'ה נאסר א-דין עממי, וערמומי. עם כל הסימפטיה לשועל, אן האריה תמיד טורף אותו בסוף ההלקח הוא די ברור – שגורל השועלים נחרץ

הפעם אצל יאיר לפיד ואילן לוקאץ'. בקרוב הגירסא של ארץ נהדרת
http://e.walla.co.il/?w=/271/1642804

בישראל לא קיימים מזרחים לפי משרדי הפרסום

http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,797,209,45708,.aspx

אני מאמין שארץ נהדרת וכל התכניות החדשות שמלעיגות את דמות המזרחי עושות כך אך ורק משום שזה מביא לתגובות הרצויות כמו צחוק בפשטותו. כולל הצמדת תכונות אופי. זה מצחיק יותר מאשר להביא דוגמאות של מזרח אירופאיים וכולי. אישית, אני לא מביט בכלל בערוץ 2 כי אני חושב שהוא מוריד את תרבות המדינה לתחתיות. אתם רוצים דוגמא להפרדה גזעית וגזענות פרימיטיבית? יש בספר "ניפגש במקום שאין בו חשיכה זכרונות גנב ספרים" מאת עמנואל מטלון ובו בפרק 'מכתבים של אמא' מספרת עולה חדשה צעירה עיראקית על קשיי הסתגלותה לתרבות הישראלית, על ויכוחיה עם ראשי מפ"ם(ויכוח שהתרחש במציאות) על הלעגתה והשפלתה באוהל בחירות במעברת אשקלון, על מפלגת מק"י, ועוד.

זהו הרי תפקידו של המזרחי בתרבות הישראלית המודרנית.

בישביל לצרוב תודעה צריך להציב עובדות, דה פקטו.

אלה הם פני הדברים פחות או יותר.. באים ואומרים:

מזרחי - תפקידו הוא: שחקן, זמר, כדורגלן, קומיקאי, פושע, בעל עסק, מוסכניק, שיפוצניק, טכנאי, הנדסאי, חשמלאי,קבלן, נהג מונית..

אשכנזי - תפקידו הוא: עורך דין, רואה חשבון, מהנדס, משורר, סופר, רופא, עיתנואי, טניסאי (ספורט אצילי), שחקן שח, והרשימה עוד ארוכה..

עכשיו שימו לב לדבר מעניין, מהתפקידים של המזרחי ברשימה ניקח את התפקיד המיועד הבכיר ביותר, נגיד קבלן. עכשיו ניקח את התפקיד הפחות בכיר המיועד לאשכנזי, נגיד עיתונאי. נשאל ברחוב את האדם הקטן, מי בסטטוס גבוה יותר, עיתונאי או קבלן ? אפשר רק לנחש מה יהיו התשובות.

קו הגבול בין התיוגים הללו מתבטא בשלושה גורמים עיקריים: המשפחה, שברוב המקרים תייעד את הבן או הבת להשאר בידיוק באותו "האזור",הסביבה כמובן, והגורם השלישי הוא מכשולים חיצוניים שהמדינה מציבה ביודעין, כמו הפסיכומטרי, מערכת החינוך וכו'

מעניין לעשות סקר קטן ברחוב, לתת לאנשים דוגמאות של מקצוע\עיסוק ולבקש מהם לעשות שיוך עדתי.

כבר מזמן הפסקתי לצפות בקרקס המזרחי
הבלתי נסבל הזה בעריכה ובימוי
אשכנזים ובמוציאים לפועל מזרחים
ש"הלבינו" בעיני עצמם, אלי פיניש, ואורנה בנאי.

רק שכחת לציין את אחד היוצרים
של ארץ נהדרת, שמסתתר מהתקשורת
כמו מאש ומעמדה בטוחה יושב ומביים את דמויות
המזרחים בתוכנית, מדובר למי שלא יודע

במולי שגב, ה"ילדון החמודון" מקרובים קרובים,
כיום מכוער וקירח כיאה לאשכנזי בורגני גאה,
מקפיד על הסתתרות קנאית מהתקשורת שמשתפת פעולה ושומרת עליו, יוצא עם "מנצחת האח הגדול", האשכנזיה שפרה, כאנטי תיזה ל"תופעת הבובליליזציה" המזרחית ה"מסוכנת" לאיי קיו של האיינשטנים מפולין.

בספר של עמנואל מטלון ניפגש במקום שאין בו חשיכה זכרונות גנב ספרים -אמא שלו מספרת במכתבים על שנותיהם הראשונות בארץ במעברה. באחד המכתבים היא מתארת איך היא ובעלה הוזמנו על ידי מאיר יערי כנציגי 'מעברה' לבוא לכנס בתל אביב. הם ביקרו קודם במשרדי המפלגה ואז הם רואים בסוף המסדרון ליד השירותים משרד קטן ועל הדלת כתוב 'מחלקת עולי המזרח'. אבא של הסופר, מטלון, שואל -אדוני מר יערי, האם אכפת לך אם אני אוכל שעועית?
יערי:לא
האם צריך להיות אכפת לי אם אתה אוכל גפםילטע פיש?|
יערי:לא
מטלון:אז למה יש לכם מחלקה למזרחים? האם זה לא כמו נג'רוס דפארמטנט באמריקה?
עד פה בערך מה שאני זוכר מהספר.לדעתי, כנראה מדובר בנעים גלעדי, שהיה חבר מפ"ם שאחרי הויכוח הזה עבר למק"י עם משה סנה אבל זו הערכה בלבד.